בארץ

מפקחי החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים והסיירת הירוקה בסיוע כוחות משטרה ביצעו השבוע מבצע אכיפה מרוכז בנגב, במסגרתו נהרסו ופונו 25 מבנים בלתי חוקיים וניסיונות לפלישה אל אדמות מדינה שאותרו ברחבי הנגב. 17 מסיגי גבול מתוך ה- 25 העדיפו להרוס את המבנים ולפנות את הקרקע בעצמם כדי להימנע מתביעות כספיות על עלויות הפינוי

פסק דין אמיץ ניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לאחר שכבוד השופטת ענת אלפסי, נדרשה להכריע בסוגיית מזונות הילדים והחליטה לפטור אב לארבעה מתשלומי המזונות.

לבית משפט המחוזי בלוד, הוגשה בקשה לאשר תובענה ייצוגית בהיקף של כ-48 מיליון ש"ח כנגד אלגד פיצה בע"מ, שהינה הזכיינית הבלעדית לפיתוח ולהפעלת רשת סניפים של "דומינו'ס פיצה", בטענה לגביית יתר של כספים מכלל צרכניה הרוכשים אחד ממבצעי הפיצה. התובעים, יעקב גרוסמן ומנשה פיינזילבר, הגישו את הבקשה לתובענה באמצעות עו"ד לורה מישוק-גרוסמן ועו"ד ענבל מרזוק. לטענתם, החל בסביבות שנת 2011 השיקה חברת אלגד פיצה בע"מ מערכת מחשוב המאפשרת הזמנת פיצה ישירות מסניפי דומינו'ס פיצה, הן באמצעות אפליקציות אותן ניתן להוריד למכשירי הטלפון הסלולאריים והן באמצעות אתר האינטרנט אלא שהמערכת החישובית בתוכנת החברה, מחייבת ביתר צרכנים אשר בחרו להזמין מי ממבצעי הפיצה ולפרוס את תוספות הפיצה כפי שמוצע על ידי החברה, באופן שעל פיצה אחת יש יותר מתוספת אחת, כך למשל, המבצע "פיצה שתי משפחתיות" הכוללת שני מגשי פיצה, שתי תוספות, אצבעות גבינה או לחם שום וכן שתייה הינה בעלות ע"פ המבצע של 119.90.

עת השיקה חברת אלגד פיצה בע"מ את מערכת המחשוב מטעמה, אפשרה לצרכן לבחור בין היתר כיצד לפרוס את התוספות שהוא בוחר, באופן המאפשר לצרכן לשים תוספת אחת על פיצה שלמה או לפרוס כל תוספת לשני חצאי תוספת ואף לרבעי תוספת - אך לטענת התובעים, בכל עת בו ביצעו הזמנת מבצע ופרסו את התוספות כך שעל פיצה אחת יש יותר מתוספת אחת, נדהמו לגלות כי חויבו בתשלום ביתר עבור חצי תוספת, אשר בכל מקרה אמורה להיות כלולה במחיר מאחר ובסה"כ לא הזמינו יותר מכמות התוספות הכלולות במבצע. לתובעים התברר כי החיוב ביתר שנעשה אינו מתרחש בעת הזמנת אותו מבצע ופריסת תוספות הפיצה באותו אופן, באמצעות שיחה עם נציג טלפוני באחד מסניפי דומינו'ס פיצה, זאת מאחר והנציג כבן אנוש שם לב לטעות החישובית ודואג "לזכות" את הצרכן כך שהמחיר הסופי הכולל יהיה כפי שמפורסם במבצעי הפיצה. מכאן עולה, כי הזמנת מבצע פיצה שתי משפחתיות באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות אפליקציות במכשירי הטלפון הסלולאריים ופריסת תוספות הפיצה לארבע חצאים כך שעל פיצה אחת – שלושה חצאי תוספת ועל הפיצה השנייה חצי תוספת בלבד, גרמה לתובעים וכן לצרכנים רבים נוספים לשלם סך של 6 ש"ח ביתר בכל עת בו התוכנה גבתה ביתר עבור חצי תוספת בשר ובסך של 4.60 ש"ח בכל עת בו התוכנה החישובית גבתה ביתר עבור חצי תוספת ירקות. לטענת התובעים, שגיאה חישובית זו מתרחשת באותם מצבים כאמור גם בעת הזמנת מבצע פיצה שלוש משפחתיות ובהזמנת מבצע פיצה עשר משפחתיות. לטענת התובעים, חברת אלגד פיצה בע"מ, התעשרה באופן זה מאחר וגרפה לכיסה תשלומים אשר נגבו ביתר מהציבור, בו בעת הסכומים לא היו צריכים להיגבות מאחר והתובעים (וכך גם שאר הצרכנים) לא חרגו מכמות התוספות כפי שמוצע על ידי חברת אלגד.

בוסתן בלתי חוקי שהוקם ע"י מסיג גבול אשר תפס והשתמש לצרכיו בקרקעות מדינה בתפר בין בית חנינא ופסגת זאב בירושלים, ללא היתר ובניגוד לחוק, פונה באופן עצמי ע"י הפולש, לאחר שמפקחי רשות מקרקעי ישראל הזהירו אותו כי אם לא ייעשה כן יפונה ויהיה חשוף לתביעות כספיות ופליליות

סוגיית נישואיהם של בני זוג תושבי אשדוד אשר נישאו לפני כעשר שנים, בנישואין אזרחיים בהודו (היא יהודיה, הוא מוסלמי-הודי), נדונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לאחר שהאשה גילתה כי בעלה בוגד בה.

במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג נולדו להם שלושה ילדים. לאחר נישואיו קיבל הבעל בתחילה מעמד של תושב ארעי ולאחר כמה שנים קיבל אזרחות מלאה מכוח נישואיו לאישה. האישה תבעה את הבעל ובטענתה ציינה כי הוא טס להודו לנסיעת עסקים בתחום הנדל"ן, שם הכיר בחורה שוויצרית והתאהב בה. לדבריה, עם שובו ארצה, לא סיפר דבר לאישתו, ובכל הפעמים הבאות שטס להודו, הוא גרם לאישתו לחשוב כי טס לנסיעות עסקים נוספות אולם התברר לה כי בכל פעם שאמר כי הוא טס להודו הוא טס למעשה אל מאהבתו בשוויץ. האישה החוקית הוסיפה כי קיימה עם המאהבת שיחה בינלאומית וזו, האחרונה, אכן התוודתה בפניה על הקשר שיש לה עם בעלה.

בבית המשפט ביקשה האשה פיצוי בסך 200,000 ש"ח ועיקר טענותיה כי בעלה הבטיח לה לחיות איתה לעולמים, ניצל את תמימותה ובגד בה. התובעת דרשה פיצוי מוגדל לאור העובדה כי למרות שיש פער גילאים גדול וניכר בינה ובין בעלה היא נישאה לו לאור הבטחותיו והתחייבויותיו כי אהבתם תהא ניצחית. התובעת לא חסכה בפירוט אודות מה שקרה לה מאז שגילתה את הבגידה ובכלל זאת תיארה את ההתמוטטות הנפשית שעברה, את העובדה כי הרגישה שהנתבע שיחק ברגשותיה, ניצל את אהבתה התמימה והוליך אותה שולל, תוך שהוא גורם לה לאבד אמון במין הגברי.

מנגד, שכר הבעל את שירותי "שחף ושות' - חברת עורכי דין", המומחים לגירושין, על מנת להתגונן מפני התביעה. הגם שהבעל הודה בניהול רומן מחוץ לנישואין, כב' השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, דחתה את התביעה של האישה וקיבלה את טענותיו המשפטיות של הבעל. בין היתר נקבע בפסק הדין כי "מטעמים של מדיניות שיפוטית שבבסיסם רתיעה של המשפט להיכנס אל תוך מערכות יחסים אינטימיות בינאישיות ובינזוגיות, אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין של ניאוף או בגידה".

בית המשפט הבהיר תוך שהוא חוזר על הלכות בית המשפט העליון כי התחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה לתוך המשפט: "הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים בבחינת זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש".

באי כוחו של הבעל, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד ניצן שיקלי מ"שחף ושות' - חברת עורכי דין" הצליחו להוכיח לבית המשפט כי חרף התנהגותו הבוגדנית של הבעל הרי שהאישה בחרה להמשיך ולחיות עימו מתוך אהבתה אליו, להאמין לשקריו וללכת שבי אחריו. כך או אחרת קבע בית המשפט כי טענתה של התובעת שהתמוטטה נפשית מהתנהגותו של הנתבע אינה מתקבלת על הדעת שעה שהיא עצמה בחרה להמשיך ולחיות עימו ולשמור לו אמונים הגם שידעה כי הוא מנהל רומן עם אישה אחרת. מ"שחף ושות' - חברת עורכי דין", המומחים לגירושין נמסר כי הם מביעים סיפוק רב מפסק הדין.

אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.

מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.

עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.

למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.

 בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.

האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.

מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.

יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.

פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.

עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".