הסבב שנפתח בתחילת אוקטובר כמבצע קרקעי-אווירי לכיבוש בירת תימן, הפך בשבוע האחרון למלחמה דו-כיוונית שאיש במפרץ לא רצה לראות שוב. ביום שבת בלילה, 7 בנובמבר, הודיע דובר הכוחות החות'ים, תת-אלוף יחיא סריע, בשידור שהוכרז מראש כ"הודעה חשובה על מבצעים בעומק הסעודי", על שיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר נמל התעופה הבינלאומי המלך ח'אלד בריאד, מתקן העיבוד של ארמקו באבקיק, מכלי נפט של החברה ו"המרכז הפיננסי בריאד". בתוך שלושה ימים חזר התרחיש פעמיים נוספות: ב-9 בנובמבר כוון השיגור לקו הצינור "מזרח-מערב", הציר שמעביר נפט סעודי מהמפרץ אל הים האדום בעקיפת מצר הורמוז, וב-10 בנובמבר הודיע סריע שוב על פגיעה באבקיק ובמרכז הפיננסי של ריאד.
הסעודים, מצידם, אינם מכחישים שהטילים הגיעו. דובר הקואליציה, תת-אלוף תורכי אל-מאלכי, הודיע על יירוט חמישה טילים ששוגרו לעבר ריאד, הדרום והמזרח של הממלכה, ובהודעה נפרדת פירטה הקואליציה יירוט של שני טילים בליסטיים שכוונו לריאד ושני טילי שיוט בבירה ובדרום. משרד האנרגיה הסעודי אישר כי "ניסיון לפגוע בבניין של ארמקו בריאד" הסתיים בנפילת רסיסים על המבנה ובנזק מוגבל, "ללא דיווח על נפגעים או הרוגים". ב-10 בנובמבר הודיעה הקואליציה על יירוט טיל בליסטי וטיל שיוט נוספים בדרכם לריאד, טיל בליסטי שלישי בדרום הממלכה וכטב"ם במחוז המזרחי - שם שוכנים אבקיק ושדות הנפט הגדולים.
הרקע: "פג'ר אל-ימן" והניסיון לסיים את ההפיכה
כדי להבין מדוע ריאד נמצאת שוב במעגל האש, צריך לחזור חמישה שבועות אחורה. ב-4 באוקטובר הכריזה הממשלה התימנית המוכרת, בגיבוי אווירי מסיבי של הקואליציה, על פתיחת מבצע "פג'ר אל-ימן" (שחר תימן). אל-ג'זירה הגדירה אותו כ"מבצע צבאי להשבת צנעא ולסיום ההפיכה של החות'ים" - כלומר, לא עוד ניהול סכסוך אלא ניסיון להכריע אותו. לפי תקשורת סעודית, במבצע משתתפים כמאה מטוסי קרב סעודיים, והקואליציה טוענת כי בחודש הראשון בוצעו כ-40 אלף פעולות צבאיות ו"נוטרלו" כ-20 אלף לוחמים חות'ים. ב-9 בנובמבר דיווחה אל-ערבייה על חיסול 127 מפקדים חות'ים והשמדת 158 כלי רכב ונשק, לצד הריסת שני מפעלים ומעבדת אלקטרוניקה להרכבת רכיבים לטילים בליסטיים. אלה נתונים של צד לוחם ואי אפשר לאמת אותם, אבל סדר הגודל שלהם מספר על עוצמת המערכה.
החות'ים לא נשארו במגננה. כבר בסוף אוקטובר פרסם ערוץ הטלגרם של סריע סדרת הודעות על "שבע פעולות" ביום אחד נגד נמל התעופה המלך ח'אלד, מתקני ארמקו בינבוע, בית הזיקוק בראביע', תחנות השאיבה של קו מזרח-מערב, נמל התעופה המלך פהד בדמאם, נמל התעופה בנג'ראן ובסיס חיל האוויר ח'מיס משיט. הנוסחה שחוזרת בכל הודעה היא "הסגר מול הסגר וההסלמה מול ההסלמה", והאיום המרכזי מופנה לחברות התעופה: שדה התעופה של ריאד, נכתב, "לעולם לא יהיה בטוח", ועל המטיסים להימנע מהמרחב האווירי הסעודי - למעט השמיים מעל מכה ואל-מדינה.
בשטח: צנעא מופצצת, מארב ואל-ג'וף בוערות
במקביל לחילופי השיגורים, המערכה הקרקעית לא נעצרת לרגע. דובר הכוחות הממשלתיים, קולונל מאג'ד אל-נזילי, הודיע ב-10 בנובמבר על 874 פעולות נגד התקהלויות וכלים חות'ים ב-24 שעות, "בכמה חזיתות", שלדבריו הותירו 190 חות'ים הרוגים ופצועים ו-130 כלי רכב ומערכות נשק מושבתים. הכוחות הממשלתיים מדווחים על סיכול התקפות חות'יות צפונית לעיר מארב ודרום-מזרחית לאל-חזם שבאל-ג'וף; כתב אל-ג'זירה במארב דיווח על פיצוץ עז שנשמע בעיר בערב. בתעז נמשכות ההפגזות על עמדות החות'ים בחזית אל-עקרוד ותקיפות אוויריות על ביצורים סביב ג'בל האן, ובלחג' התחולל קרב של יום שלם על סוק אל-רבוע, במהלכו ברחו מרבית המשפחות לעבר טור אל-באחה ועדן.
מהצד השני של המפה, התמונה המתקבלת מערוצי החות'ים היא של עיר בירה תחת מתקפה. התקשורת המזוהה עם התנועה דיווחה על תקיפות במספר אתרים בצנעא, בהם בניין של חברת הנפט בשכונת אל-וחדה, שבהן נפצעו שישה אזרחים ונפגעו בתים. סריע טען ל-103 "תקיפות" של הקואליציה ב-24 שעות על מארב, סעדה, חודיידה, תעז, לחג' ואל-ג'וף, והעמיד את המניין המצטבר של התקיפות והטילים הסעודיים "מאז תחילת ההסלמה" על 4,672. גורמים המזוהים עם צנעא דיווחו על 33 הרוגים בתקיפות על הבירה בימים האחרונים. הקואליציה, מצידה, הדגישה כי המטרות שהושמדו בצנעא הן "מפעלים לייצור רכיבים, דלק והרכבת מערכות אלקטרוניות לטילים", וכן משגר ששימש לניסיון התקיפה על המחוז המזרחי.
הקרבות גובים מחיר הומניטרי שהולך ומצטבר מתחת לרדאר של הכותרות על ריאד. סגן דובר האו"ם, פרחאן חק, מסר כי כ-330 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם ברחבי תימן מאז תחילת אוגוסט, מהם כ-140 אלף בתעז בלבד - יותר מ-40 אחוז מהסך הכולל. ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) מנה 2,655 משפחות, 15,930 נפשות, שנעקרו רק בין 1 ל-7 בנובמבר, בעשרה מחוזות. OCHA מזהיר כי הדרכים מהשטחים הממשלתיים אל תעז "עדיין מנותקות או סגורות", ומושל תעז אמר כי הסחורות שנכנסות לעיר "אינן עולות על 10 אחוז מהצורך". במלחמה בת 12 השנים נעקרו, לפי האו"ם, יותר מ-5.5 מיליון תימנים.
למה זה שונה מ-2019
מתקפת הכטב"מים על אבקיק בספטמבר 2019 נחשבה בזמנו לרגע מכונן: מחצית מתפוקת הנפט הסעודית הושבתה לכמה ימים, והעולם הבין את פגיעותם של מתקני האנרגיה במפרץ. ההבדל הפעם הוא בהיקף ובהתמשכות. לא מדובר במתקפה אחת אלא בקמפיין יומיומי, המשלב טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים נגד שלושה סוגי מטרות בבת אחת: תשתית אנרגיה (אבקיק, ינבוע, ראביע', קו מזרח-מערב), תשתית תחבורה (נמלי התעופה בריאד, דמאם ונג'ראן) והסמל הכלכלי של "חזון 2030" - המרכז הפיננסי של ריאד. המסר אינו רק צבאי; הוא מכוון להשקעות הזרות, לחברות התעופה ולתדמית הביטחון שעליה בנתה הממלכה את עשור הפתיחות שלה.
אל-ערבייה דיווחה כבר באוקטובר כי החות'ים מפתחים טיל מתקדם באמצעות רכיבים סיניים, והקואליציה ממקדת את תקיפותיה בצנעא בדיוק במפעלי ההרכבה ובמשגרים - אינדיקציה לכך שהסעודים מבינים כי מערך ההגנה האווירית, גם כשהוא מיירט חמישה טילים בלילה, אינו תשובה מספקת לשיגור בלתי פוסק. במקביל, המערכת הדיפלומטית מנסה להדביק את הקצב: שליח האו"ם האנס גרונדברג נפגש במוסקט עם שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי כדי לדון ב"הפחתת ההסלמה וחידוש המשא ומתן", וקטר, שבעבר נחשבה למתווכת פוטנציאלית, גינתה "בחריפות הרבה ביותר" את המתקפות על ריאד והצהירה על תמיכה בצעדי סעודיה להגנת ביטחונה.
לאן זה הולך
שלוש אפשרויות עומדות על הפרק. הראשונה היא שהקואליציה תצליח להתקרב לצנעא ולהכריע את המערכה הקרקעית, מה שיהפוך את השיגורים לעומק סעודיה לקרב מאסף נואש. השנייה היא קיפאון קרקעי במארב ובתעז, שיגרור את שני הצדדים למלחמת התשה ממושכת שבה ריאד ואבקיק יהפכו למטרות קבועות, בדיוק כפי שהיו בין 2015 ל-2022. השלישית, שעליה עובדים במוסקט, היא הפסקת אש בחסות עומאן שתקפיא את הקווים ותחזיר את הצדדים לשולחן - אלא שהפעם, אחרי "פג'ר אל-ימן", סעודיה תתקשה להסכים להפסקה שמשאירה את החות'ים עם יכולת שיגור לריאד.
מהזווית הישראלית, הסבב הנוכחי משנה את משוואת האיום. התנועה שבמשך שנתיים כיוונה את רוב משאביה לים האדום ולעבר ישראל, מפנה כעת את מרב כוחה צפונה, אל סעודיה. אבל אותם משגרים, אותם מפעלי הרכבה בצנעא ואותה נוסחה של "הסלמה מול הסלמה" הם בדיוק המערך שהופנה לעבר אילת ובאב אל-מנדב. אם המערכה בתימן תסתיים בהחלשת היכולות הבליסטיות של החות'ים, ישראל תרוויח בעקיפין; אם היא תסתיים בעוד הסדר שמקבע את שליטתם בצנעא ובחודיידה, הזרוע התימנית של הציר תצא ממנו מחושלת ומנוסה יותר. בשני המקרים, הערב בריאד נשמע הצופר - והשאלה היא רק מי יעמוד בקצב יותר זמן.
