תביעה רגישה ומיוחדת הוגשה לאחרונה בבית משפט השלום באשדוד: אם לארבעה, תושבת העיר, הגישה תביעה נגד פקידת הסעד לסדרי דין - אשר הוסמכה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
טענותיה של האישה נסבו סביב תפקודה הלקוי של פקידת הסעד אשר הגיעו לדבריה, לכדי רשלנות מקצועית. לטענת האישה, פקידת הסעד לא מילאה אחר הוראות בית המשפט, לא נהגה כפי שפקידת סעד מקצועית אמורה לנהוג, היא לא בדקה את כלל הבדיקות שהיה עליה לעשות, והביאה להטעייתו של בית המשפט - ותוצאתם נזקים רבים.
לטענת פקידת הסעד, מאחר והיא עובדת ציבור לא ניתן לתבוע אותה אישית ועיריית אשדוד היא זו שצריכה להיות הנתבעת. הנושא טרם הוכרע על ידי בית המשפט.
לשיטתו של עוה"ד גיל שחף, הבעלים של שחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין: "סביבת העבודה בה עובדות פקידת הסעד כפי שבאה לידי ביטוי בעבודת צוות הבדיקה מביאה לידי אי אחידות בסטנדרטים בעבודתן של פקידות הסעד, כאשר פעמים רבות הוראות משרד הרווחה אינן מתקיימות בעת עריכת תסקירים ולעתים ניתן למצוא גם רשלנות מקצועית בוטה אשר יש לה השלכות על חייהם של הורים ושל ילדים". עוד מוסיף עוה"ד שחף כי "הגם שחלפו שש שנים מאז שנכתב הדוח ומאז שניתנו בו המלצות רבות בנוגע לתפקודן של פקידות הסעד טרם נראה כל יישום בשטח והציבור, בחלק מהמקרים, נפגע, והדבר מצער ביותר".
בעניין זה, משתף עוה"ד שחף, בתובנות כלליות לגבי תפקודן של פקידות הסעד ומסביר כי "בשנת 2008 מונה צוות בדיקה לבדוק את עבודתן של פקידות הסעד, כאשר בראש צוות הבדיקה עמדה פרופ' ורד סלונים נבו. במסגרת הדוח אשר הוגש הוסברו הדברים הבאים:
"עריכת תסקיר בעניין הסדרי החזקה והראיה בין הורים גרושים לילדיהם היא מטלה שמתבצעת אפריורית בתנאים מתוחים וקשים. כאשר הורים גרושים (או מתגרשים) מצליחים להגיע להסכמה בכל הנוגע להסדרי המשמורת והראייה של הילדים, אין בתי המשפט נזקקים לחוות דעתן של פקידות הסעד. רוצה לומר, שברובם המכריע של המקרים מהווה עבודתה של פקידת הסעד נדבך חשוב בהכרעה קשה בין שני הורים יריבים וניצים, והיא מתבצעת בדרך כלל באווירה מתוחה וטעונה ברגשות שליליים עזים. בשים לב לטיב הסוגיה שעומדת במוקד התסקירים, ניתן להניח שבדרך כלל יקשה על פקידת הסעד להגיע לתוצאה שתעורר שביעות רצון והשלמה בקרב שני ההורים גם יחד.
"בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט. מצב דברים זה מעצים את הציפיות ואת המתח של ההורים שבמוקד התסקיר ביחס לעבודתן של פקידות הסעד, ועלול לגרום לתחושות תסכול וכעס במקרה של תסקיר מאכזב מבחינת אחד מהם או שניהם.
"מערך פקידות הסעד פועל מזה שנים בתת תקן. קשה לתאר את העומס הרב שמוטל על שכמן של פקידות הסעד, על כל ההשלכות הקשות שעלולות להיות לעומס מעין זה על תפקודן. על רקע זה פועלות פקידות הסעד על פי תקן, המגדיר את היקף התסקירים שניתן להנפיק בפרק זמן קצוב מבלי לפגום באיכותם ומבלי שפקידות הסעד יחרגו מהרמה המקצועית שהן מחויבות לה. יהיו הסיבות אשר יהיו - עבודתן של פקידות הסעד והגשת התסקירים לבתי המשפט מתבצעות פעמים רבות זמן רב לאחר שהתגלה הצורך לחקירה ולהגשת תסקיר, ולא פעם גוררת אחריה עובדה זו הסלמה והחמרה בסכסוך שקיים ממילא בין ההורים וביחסיהם של ההורים עם הילדים.
"קיימת סתירה מובנית בתפקידן של פקידות הסעד לענייני סדרי דין. פקידות הסעד במקצוען הן עובדות סוציאליות. מיומנותן ושחבורן המקצועיים מתמקדים בראש וראשונה באבחון ובטיפול תוך יצירת יחסי אמון עם המטופל. לעומת זאת, שעה שהן עמלות על עריכת תסקיר מתמקדות פקידות הסעד בחקירה ובאיסוף מידע לשם העברתו לגורם חיצוני - בית המשפט - על מנת שזה יעשה במידע שימוש ויכריע בעזרתו בגורלם של המטופלים. מדובר אפוא במטלה הכרוכה בהתנגשות, ולמצער בדיסונאנס קשה, עובדה היוצרת מתח בין פקידת הסעד לבין המשפחה ומעוררת דילמות אתיות וטיפוליות קשות במהלך ההתערבות.
"פעמים רבות אין פקידות הסעד מסיימות את תפקידן עם הגשת התסקיר והן מתבקשות על ידי בית המשפט להמשיך ולפקח על האופן שבו מקיימים ההורים הפרודים את הסדרי הראייה. מטלה זו מוסיפה נטל כבד על פקידות הסעד ומגבירה את המתח בינן לבין ההורים".
