רוב הציבור מאמין שמדיניות הממשלה ברצועת עזה החמירה את המצב הביטחוני; חושב כי שיפור כלכלי בעזה יוריד את רמת העוינות והאלימות כלפי ישראל שני-שליש מהציבור חושבים שמדיניות ישראל ברצועה רק החמירה את המצב הביטחוני; 69% מהציבור סבורים כי שיפור תנאי החיים בעזה "משרת את האינטרסים של ישראל".
סקר שהזמין ארגון זכויות האדם גישה מגלה כי 67% מהישראלים מאמינים שהסגר על עזה הוביל להחמרה במצב הביטחוני. מחצית מהמשיבים סבורים שבניגוד למטרה המוצהרת של ישראל, מדיניות הסגר מחזקת את השלטון ברצועה.
רוב גדול בציבור (76%) מכיר בכך שישראל שולטת בגישה הימית והאווירית לרצועה ובמעבריה היבשתיים, פרט למעבר רפיח, ומכתיבה את אפשרויות הייבוא והייצוא של עזה. מחצית מהציבור (51%) סבורים שהשליטה שמפעילה ישראל ומשפיעה ישירות על תנאי החיים ברצועה מנביעה אחריות לשלומם של תושביה.
רוב הנשאלים (57%) מעדיף את העמדה שמביעים בכירים בצבא, לפיה "הקלות על עזה יפחיתו את הייאוש והמתח והמצב יהיה פחות נפיץ", על פני הצהרות פוליטיקאים, ש"ככל שמבודדים את עזה ומהדקים את הסגר עליה, כך ישראל מצמצמת את האיום הביטחוני" (רק 41% מהציבור בחרו בעמדה זו). בכל הנוגע לניתוח ולמדיניות ישראל ברצועת עזה, רוב הציבור (73%) נותן יותר אמון בגורמי צבא מאשר בפוליטיקאים.
בתשובה לשאלה "האם שיפור המצב הכלכלי (בעזה) יעלה או יוריד את העוינות כלפי ישראל?" השיב רוב בולט של 70% כי "שיפור כלכלי יוריד עוינות". בנוסף, 69% מהמשיבים מאמינים כי שיפור תנאי החיים בעזה משרת את האינטרסים של ישראל, לעומת מיעוט של 27% שסבור כי שיפור כזה יפגע באינטרסים של ישראל.
הסקר עוד מצא שקיים רוב (54%) שאף תומך במתן אפשרות למעברה של סטודנטית, ללא רקע ביטחוני, מהרצועה לגדה המערבית, לצרכי לימודים לתואר מתקדם. זאת בניגוד לאיסור שמטילה ישראל משנת 2000 על מעבר סטודנטים מעזה לחלקה השני של הטריטוריה הפלסטינית, לצרכי השכלה גבוהה.
את הסקר וממצאיו חיברה וניתחה חוקרת דעת הקהל, ד"ר דליה שיינדלין, בהזמנת ארגון גישה. בסקר השתתפו 650 ישראלים (מדגם מייצג - 500 יהודים, 150 ערבים) ואיסוף הנתונים בוצע על ידי חברת מחקרי הגל החדש. שיינדלין מסבירה כי "מדיניות הממשלה לא זוכה לתמיכת רוב הציבור. הציבור פרגמטי ומקשר בין צרכי אוכלוסייה האזרחית לרמות המתח והאלימות, ובמקביל רוב הציבור מראה נכונות להקלות כאשר לא ניכרת סכנה ביטחונית. התובנה ששיפור בתנאי המחיה של תושבי עזה משרת את האינטרסים של ישראל תקפה בקרב כל הקהלים וחוצה מחנות ועמדות פוליטיות".
תניה הרי, מנכ"לית גישה, שתציג את ממצאי הסקר היום בוועידת ג'יי סטריט ש בוושינגטון: "כמונו, גם הציבור בישראל מבין שמדיניות ישראל בכל הנוגע לרצועת עזה, ובמיוחד מאז 2007, פוגעת בזכויות האדם של תושביה ונכשלת בהשגת שקט ויציבות באזור. מקבלי ההחלטות בישראל חייבים לאפשר לתושבי עזה לחיות את חייהם בכבוד, כפי שמגיע לכל אדם".
הסקר פותח ונותח על ידי ד"ר דליה שיינדלין. הנתונים נאספו על ידי חברת מחקרי הגל החדש, בין התאריכים: 18-27 דצמבר 2016 מדגם מייצג של 650 משתתפים (500 יהודים בעברית, 150 ערבים בערבית); סטיית תקן +/-3.8% לכל כיוון.
השאלות שנשאלו בסקר:
האם לדעתך ההתנהלות של ישראל בעזה מאז ההתנתקות ב-2005 שיפרה או החמירה את המצב הביטחוני בישראל?
האם לדעתך ישראל מצליחה לבודד ולהחליש את כוחו של החמאס, או שהתנהלות ישראל בעזה דווקא מחזקת את החמאס?
מה דעתך על המשפט הבא: "ישראל שולטת על יבוא ויצוא של סחורות בעזה, על כניסות ויציאות של תושבי הרצועה, על רוב המעברים, למעט רפיח, בנוסף לשליטה על גישה ימית ואווירית"?
אם נכון שישראל שולטת על מעבר של אנשים וסחורה לעזה ועל אספקת מים וחשמל, עד כמה ישראל אחראית לשלומם של תושבי עזה, או שאינה אחראית?
לאיזה משפט אתה מאמין יותר:
"בכירים בצה"ל אומרים כי הקלות על עזה יפחיתו את הייאוש והמתח והמצב יהיה פחות נפיץ".
"פוליטיקאים בממשלה אומרים שככל שמבודדים את עזה ומהדקים את הסגר עליה, כך ישראל מצמצמת את האיום הביטחוני".
באופן כללי, למי תאמין יותר בקשר למדיניות ישראל בעזה?
האם לדעתך באופן כללי שיפור תנאי המחיה בעזה משרת את האינטרסים של ישראל / פוגע בהם?
האם לדעתך שיפור המצב הכלכלי של עזה יעלה את רמת העוינות והאלימות כלפי ישראל / יוריד אותה?
דמיין/י שאשה בת כ-30 מעזה, ללא עבר ביטחוני, רוצה להגיע לגדה המערבית / יהודה ושומרון על מנת ללמוד לתואר מתקדם באוניברסיטה. במצב ששורר בין עזה לישראל היום, מה לדעתך ישראל צריכה לעשות?
- הערה סטטיסטית: חלק מהתשובות אינן מסתכמות ל-100% בדיוק בשל עיגולים סטטיסטיים לנוחות ההצגה. קיים טווח מקובל של +/- 1 אחוז.
