וועדת הכלכלה העבירה כעת את חוק נתוני אשראי של שרת המשפטים, איילת שקד, ושל שר האוצר, משה כחלון, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק מבקשת להקים מאגר נתוני אשראי מרכזי שיכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. הקמת המאגר תאפשר לבחון סיכונים במתן אשראי ללקוחות שונים וכן תסייע ללקוחות רבים יותר לקבל הלוואות.
המאגר ישאב נתונים מגופים פיננסיים וגופים ציבוריים כגון לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, ומערכת בתי המשפט ויהיה תחת אחריותו של בנק ישראל.
כיום, המידע אודות לקוחות נתון בידי הבנקים הגדולים במשק וברובו עוסק באינפורמציה שלילית אודות לקוחות מבקשי אשראי, לאור כך, רוב הבקשות לקבלת אשראי נענות בשלילה. בנוסף, המידע המצוי בידי הבנקים בלבד, כך שנוצר מונופול ריכוזי ונמנעת תחרות בשוק מתן האשראי.
על מנת לאפשר מתן אשראי רחב יותר ולהעניק תנאי אשראי משופרים וזולים יותר,מציעה הצעת החוק לשנות את ההסדר הקיים ולהרחיב את היקף המידע הנאסף, כך שיכיל נתונים רבים יותר שיאפשרו הערכה חיובית לסיכוי שלקוח יעמוד בתשלומי האשראי.
הצעת החוק גובשה לאורה של הזכות לפרטיות ולכל אורכה קיים איזון דק בין תכליות החוק לזכות יסוד זו. על פי ההצעה המידע ייאסף וישמר במאגר מידע ציבורי בבנק ישראל, בניגוד למצב כיום בו המידע נמצא בידיהן של חברות פרטיות. מסירת המידע מהמאגר למלווה תעשה רק אם נתן הלווה הסכמתו למידע זה.
שרת המשפטים איילת שקד: "אני מברכת את יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל ואת חברי הוועדה על העבודה הטובה, המקצועית והמאומצת בקידום ההצעה. הצעת החוק תסייע בצמצום האפליה בגישה הקיימת למתן אשראי. המידע אשר ייאגר לשם מתן ההלוואה לא יתבסס על השתייכות למוצא, לקבוצה דתית או למין מסוים, אלא על המוניטין שכל אדם יוצר לעצמו. בכך, תקדם ההצעה את התחרות בתוך המערכת הבנקאית, תעודד את כניסתם של גופים חוץ בנקאיים לתחרות ותגדיל את הנגישות לאשראי לכלל אזרחי ישראל. לווה אשר ישלם את הלוואותיו כסדרן יזכה ליחס טוב יותר על בסיס המוניטין הטוב שלו, גם אם נכסיו אינם מרובים והכנסותיו אינן גבוהות".
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), החבר בועדת הכלכלה, הגיש בקשה לדיון מחדש בדיון המסכם בועדת הכלכלה בנושא חוק מאגר נתוני אשראי. ח"כ יעקב פרי טען בדיון כי בכל הנוגע למנגנון חיווי אשראי, אי קבלת הסכמה מפורשת של האזרח להעברת מידע אודותיו, כפי שאושר בנוסח הנוכחי של סעיף 31 לחוק, מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות שקובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".
ח"כ פרי אמר כי: "ישנה חשיבות עליונה להקל ולא להכביד. יחד עם זאת, אין מקום לפגיעה הקשה בפרטיות הצרכנים, כפי שעולה בסעיף 31 לחוק בנוסח המקורי שהביאה הממשלה. שינוי הסעיף יבטיח אכן החוק יתממש, אך לא על חשבון הגנת הפרטיות של האזרח.
ח"כ פרי הוסיף כי: "אי קבלת הסכמה מפורשת של האזרח, מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות ומהווה הפרת זכות חוקתית. אפילו בארצות הברית קיימת הדרישה להסכמה. אני מברך על נכונות הממשלה לפתוח בדיאלוג על מנת להגיע לנוסח מוסכם כך שגם גופים שעיקר עיסוקם מתן אשראי וגם עסקים קמעונאיים יחויבו בקבלת הסכמה מפורשת בכתב של הלקוח".
ח"כ יעקב פרי הסביר כי בעיה נוספת ביישום הסעיף במתכונתו הנוכחית היא כי ללא חתימת הלקוח, יוכל תמיד לטעון כל לקוח כי בפועל לא יידעו אותו ולא ניתן יהיה להוכיח אחרת.
היועצת המשפטית לועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי בקשתו של ח"כ פרי לקבלת הסכמה מפורשת נכונה וכי יש מקום להשוות את הדרישה גם לעסקים קמעונאיים וגם לעסקים שעיקר עיסוקם מתן אשראי. בכדי להגיע לנוסח מוסכם עם משרדי הממשלה, הוחלט כי השינוי שהציע ח"כ פרי יעלה כהסתייגות לסעיף במליאת הכנסת.
השרה סיפרה בוועדה: "היו ויכוחים שנים ארוכות סביב החוק לאור הרגישות של נושא הגנת הפרטיות ומיקום המאגר. אני שמחה היום כי עשינו דבר גדול. בעידן בו השקיפות היא ערך גדול חשוב גם לשמור על הפרטיות. הפשלנו שרוולים הנגידה, שר האוצר ואני לראות כיצד משחררים את החוק הזה. זו וועדה מאד מקצועית, עשיתם עבודה נפלאה. הדיונים כאן היו יוצאים מן הכלל. אנחנו עכשיו משתווים לאומות העולם. ההחלטה לשים את המאגר תחת בנק ישראל היא ההחלטה הנכונה, זה מקומו הנכון של המאגר".
שר האוצר, משה כחלון: " החוק הזה הוא הבסיס לעידן של תחרות בענף הבנקאות. החוק מטפל בתופעת חוסר המידע שקיים היום, וישחרר את האזרחים שכבולים היום לבנקים, בעל כורחם, בעקבות חוסר המידע. כל החוקים אשר נמצאים היום בוועדת שטרום מושתתים על חוק מאגר נתוני אשראי, ואני שמח שהצלחנו לסיים את החוק הזה בזמן קצר ובאופן שיאפשר לנו להמשיך ולקדם את הרפורמה בבנקים".
ח"כ דב חנין אמר בדיון כי: "אני מציע לדחות את תחילת החוק בעשר שנים כדי ללמוד לעומק את כל הבעיות שבו. הבעיה הגדולה של החוק הזה היא שהוא א-סימטרי: הוא יוצר שקיפות של האזרחים בפני ההון אבל לא של ההון בפני האזרחים. הוא ממסד את אי השיוויון בחברה הישראלית. אנחנו נותנים כאן לאי השוויון תעודת תוקף של הכנסת. מדיניות אנטי חברתית יצרה את הפערים חברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות שונות והרעה את מצבם הכלכלי של רבים בישראל והחוק הזה יקבע את החלוקה המעמדית בחברה. מעבר לכך, ישנה כאן תפיסה טוטאליטרית של האזרח, וריכוז כוח בלתי מידתי. ביקרנו את המאגר הביומטרי ועכשיו מייצרים כאן מאגר פיננסי שהוא לא פחות אם לא יותר מסוכן. ישנן בחוק עוד בעיות רבות שעלולות להביא בהמשך להפרטה של המאגר הזה, למסחור של הנתונים הרגישים הללו. מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל הופך לבן ערובה בידי ההון בישראל"
ח"כ חנין הוסיף ואמר כי: "יש אלטרנטיבה שמאפשרת את אותן תוצאות ללא הנזקים: הסדר ניידות מידע בין בנקים לנותני האשראי לפי בקשת הלקוח וללא צורך במאגר ובקרטל. יצירת סטנדרט של ניידות מידע. מנגנון הרבה יותר פשוט עם נזקים מינימאלים והישגים עצומים."
