בספר החדש The Enemy of Engagement בוחנת חברת הייעוץ Hay Group את השלכות התסכול של עובדים. מהמחקר עולה כי התסכול הוא 'הרוצח השקט' של התפוקה במקומות העבודה

כלים

התסכול במקומות עבודה הוא מגיפה שקטה שמתפשטת ברחבי הארגון, אך רק לעתים נדירות מתמודדים עמה או אפילו מבחינים בה - על פי הספר החדש The Enemy of Engagement ("האויב של תחושת המעורבות").

התסכול שוחק את המוטיבציה של עובדים מסורים שאכפת להם מעבודתם, אך אינם זוכים בתמיכה הנחוצה להם מהארגון כדי לבצע אותה. עובדים אלה מתמקדים בתרומה שלהם ומסתירים את תחושת התסכול, כך שהמנהלים שלהם כלל אינם מודעים לחוסר שביעות הרצון שלהם.

"עובדים מתוסכלים רוצים להצליח בתפקידם, אך נתקלים במחסומים ארגוניים או במחסור במשאבים" אומר מארק רויאל, אחד המחברים של הספר ויועץ בכיר בחברת Hay Group. "מנהלים חייבים לשאול את השאלות הנכונות ולהתמודד ישירות עם הסוגיה, אחרת הם מסתכנים באובדן של עובדים מוכשרים שאכפת להם מהארגון".

בספר The Enemy of Engagement נבחנת בצורה מעמיקה הירידה בתפוקה עקב התסכול שחשים עובדים בארגון. שיעורם של העובדים המתוסכלים מתוך כלל עובדי החברה עשוי לעלות על 20 אחוזים, דבר שמוביל לירידה משמעותית בביצועים, ביכולות ובהכנסות, על פי מחקר שערכו מחברי הספר, מארק רויאל וטום אגניו.

המפתח לצמצום תחושת התסכול אינו טמון רק בהגברת המעורבות של העובדים, אלא גם במתן אפשרות לעובדים לעבוד בצורה פוריה יותר. מחברי המחקר* מראים ששילוב בין מעורבות לבין מתן אפשרות מגביר את קצב הגידול בהכנסות ומצמצם את שיעורי התחלופה.

קצב הגידול בהכנסות של חברות שנמצאות הן ברביע העליון של המעורבות והן ברביע העליון של מתן האפשרות גבוה פי 4.5 מזה של חברות שנמצאות רק ברביע העליון של המעורבות. מלבד זאת, ביחס לחברות שמערבות את העובדים ומעמידות לרשותם אפשרויות אפשר לראות ירידה כוללת של 54 אחוזים בתחלופה מרצון.

"תסכול אינו בעיה של עובדים, אלא בעיה ארגונית" אמר טום אגניו, אחד המחברים של הספר ויועץ בכיר בחברת Hay Group. "מנהלים חייבים לשים לב לסימנים ולהשמיע את קולם של העובדים המתוסכלים".

בספר The Enemy of Engagement מוצגים הגורמים העיקריים לתסכול ומוצעים למנהלים רעיונות להתמודדות עם כל אחד מהם. שלושה המקורות העיקריים לתסכול הם:

- תקשורת גרועה ביחס ליעדים ולביצועים: קרוב לשליש מבין העובדים ציינו שהמנהלים שלהם אינם מסבירים בצורה ברורה את יעדי העובדים והמדדים שלהם.

- מחסור במשאבים: שליש מהעובדים ציינו שלא עומדים לרשותם המשאבים והמידע הנחוצים כדי לבצע את תפקידם היטב. למעלה ממחצית מבין העובדים הביעו חששות ביחס לרמות איוש לא מספיקות באזורי העבודה שלהם.

- סמכויות לא מספיקות: שלושים אחוזים מהעובדים ציינו שאין להם מספיק סמכויות כדי לבצע את עבודתם בצורה יעילה, ויותר מ-40 אחוזים מביניהם ציינו שחששות מפני ההשלכות מונעות מהם לנקוט בצעדים או לקבל החלטות.