הנשיא גם הזכיר שבשנת 1945 כאשר עלתה לדוכן הפרטיזנית רושקה קורצ'אק , ניצולת שואה מראשי המחתרת היהודית בוילנה וספרה לקהל המזועזע ביידיש על השמדת יהודי ליטא , קם בן גוריון ומחה של שדיברה ב" שפה זרה וצורמת " . כאשר נוסדה האוניברסיטה העברית בירושלים , היה מי שהציע ליסד בה קתדרה לספרות יידיש. אנשי גדוד מגיני השפה העברית ובראשם אוסישקין , דוד יליון ודיוסף קלאוזנר הודיעו שאם תוקם קתדרה ליידיש הם ינפצו את חלונותיה באבנים .
מי שהנחתה את הארוע היתה פרופ' חוה טורניאנסקי שאמרה כי ההתעוררות לדעתה קורית עכשיו, כי עכשיו ברור לכל כי השפה העברית נצחה והגיע הזמן לחזור אל תרבות היידיש ושורשיה,ואל האוצרות הספרותיים שלה .
אך כנראה, לדעתה, גם השפעת גורמים שונים ביניהם : סופרים , משוררים ,אנשי יידיש , כתב העת דווקא, נציגים של האקדמיה, אנשי בית שלום עליכם, אנשי תיאטרון יידישפיל - משפיעים על התעוררות השפה ותרבותה.
היום בארץ היידיש נלמדת ב – 40 בתי ספר תיכון . השנה בקורס הקיץ של אונברסיטה תל אביב משתתפים 120 סטודנטים מכל רחבי העולם ללימוד יידיש – מספר שיא .
קיימים קורסים ליידיש בבית שלום עליכם ובמקומות נוספים בארץ המושכים אליהם אף צעירים רבים ,וכמובן שהיידיש נלמדת ונחקרת באונברסיטאות רבות בארץ ביניהן באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב .
ליה קניג אמרה כי היא אוהבת את העברית ואוהבת לשחק בעברית אבל מאוהבת ביידיש . ליה נתנה קטע של שלום עליכם וגרמה לנשיא המדינה לצחוק רם , וגם לקהל .
השחקן יונתן רוזן שר את שירו של פסטריגוסה מתוך הצגת "המגילה" מאת איציק מנגר, המועלית בימים אלה בתיאטרון היידי . ענת עצמון שרה שיר מאת המשורר האידי אברהם סוצקובר , ואילו שמוליק עצמון , ישראל טרייסטמן ויעקב בודו נתנו קטע מתוך הצגת "האנשים הקטנים" המועלית אף היא בתיאטרון עפ"י מאת שלום עליכם , והזמר ששי קשת שר שיר מתוך ההצגה " החזן מוילנה " .
בסיומו של הארוע , הגיש שמוליק עצמון שי לנשיא המדינה את המקמה " ביד הלשון " שכתב חיים חפר, על שפת היידיש ממוסגרת כתמונה .
