מאפייניו של לוח השנה העברי
לוח שנה עברי מאופיין במספר ייחודים שמבדילים אותו מלוחות שנה אחרים:
ספירה משולבת של שמש וירח: השילוב בין מחזורי הירח והשמש מעניק ללוח העברי איזון ייחודי, המאפשר שמירה על חיבור בין זמן טבעי למצוות התורה.חגים יהודיים בזמנים קבועים: החגים ממוקמים בזמנים מדויקים בהתאם לעונות השנה ולמחזורי הטבע. לדוגמה, חג הסוכות תמיד חל בעונת האסיף, והפסח באביב.מחזוריות מיוחדת של 19 שנים: מחזור זה כולל 12 שנים רגילות ו-7 שנים מעוברות, והוא משמר את התאמת החגים לעונות הטבעיות.שמות חודשים עם משמעות היסטורית ורוחנית: השמות העבריים, כמו תשרי, ניסן ואייר, מושפעים מהגלות הבבלית אך נושאים משמעות עמוקה בתרבות ובמסורת היהודית.דגש על קהילתיות: קביעת ראשי חודשים (בעבר על ידי עדים) ושמירת חגים באופן אחיד ברחבי העולם היהודי מבטאים את חשיבות האחדות והקהילתיות בלוח.
שילוב של לוח ירחי ושמשי ומה המשמעות של זה מבחינה אסטרונומית
הלוח העברי מבוסס על שילוב ייחודי של מחזורי הירח והשמש. כל חודש עברי מתחיל עם מולד הירח ונמשך 29 או 30 ימים, בהתאם למחזור הירח. אך כדי לשמור על התאמה עם עונות השנה, החגים חייבים להתקיים בעונתם המדויקת. לדוגמה, חג הפסח צריך תמיד לחול באביב, כפי שמציינת התורה: “שמור את חודש האביב” (דברים ט"ז, א').
כאן מתגלה האתגר האסטרונומי: שנת ירח מכילה כ-354 ימים, לעומת שנת שמש שמכילה כ-365 ימים. הפער הזה של 11 ימים מצטבר לאורך הזמן ויוצר סטייה משמעותית. כדי לגשר על הפער הזה, חכמי ישראל עיצבו מערכת מחזורית של 19 שנים, שבהן מוסיפים חודש נוסף – אדר ב' – לשבע מתוך 19 השנים. כך נשמרת התאמה בין הלוח הירחי לעונות השנה.
חודשים עבריים ומחזוריות השנה
השנה העברית מחולקת ל-12 חודשים (או 13 בשנה מעוברת), שמותיהם הושפעו מהלוח הבבלי בתקופת גלות בבל. כל חודש מייצג שלב במעגל החיים והטבע:
תשרי: חודש של התחלה חדשה עם ראש השנה. חשוון וכסלו: חודשים סתוויים שמתאפיינים בהכנה לחורף. ניסן: החודש הראשון לפי התורה, המסמל את האביב והגאולה ביציאת מצרים.
המחזוריות של השנה העברית משקפת לא רק את הטבע, אלא גם את המסע הרוחני של העם היהודי. החודשים מכילים בתוכם חגים, צומות וימי מועד שמעצבים את התודעה הדתית והקהילתית של עם ישראל.
הוספת חודש (אדר ב') בעיבור השנה והסיבות לכך
עיבור השנה הוא אחת ההחלטות החשובות ביותר בלוח העברי. כאמור, הוספת חודש נוסף בשנה מעוברת נעשית כדי לשמור על סנכרון בין השנה הירחית לשמשית. אם לא נוסיף את אדר ב', החגים יסטו לאורך השנים ויאבדו את הקשר לעונות הטבעיות שלהם.
המנגנון המחושב של הלוח מבוסס על מחזור מטוני, שבו בכל 19 שנים ישנן 7 שנים מעוברות. במהלך השנים הללו, מוסיפים את חודש אדר ב' לאחר אדר הרגיל. מבחינה הלכתית, יש לכך השלכות חשובות, כמו דחיית חג הפורים לאדר השני, כדי לשמור על הקשר בין פורים לפסח.
