ההתנהלות הבעייתית של הממשלה משקפת מראית עין בלבד של דמוקרטיה והיא בלתי סבירה באופן קיצוני" * העותרים מבקשים מבית המשפט צו על תנאי, שיורה לממשלה להימנע מקיום דיון בממשלה ברפורמה וכן להאריך את משך הזמן הניתן להערות משרדי הממשלה והציבור ל – 90 יום
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד נירית לוטן מ'אדם טבע ודין' ועו"ד חגית הלמר מהחברה להגנת טבע, מבקשים העותרים כי לאור מורכבותו וחשיבותו של החוק החדש, יורה בית המשפט לממשלה להאריך את משך הזמן שניתן להגיש השגות והערות לרפורמה ל – 90 יום. עוד מבקשים העותרים צו ביניים שיורה לממשלה שלא לקיים דיון ברפורמה עד לקבלת החלטה בנוגע להארכת המועד.
"מדובר ברפורמה המשנה סדרי עולם בתחום התכנון והבניה, שהשלכותיה על דמות הארץ, על הבריאות, הסביבה והזכויות של תושביה כה מרחיקות לכת..", נכתב בעתירה. העותרים מציינים מספר דוגמאות המעידות על השפעתה האדירה של הרפורמה, וביניהן: הפרטת כל הליכי הבחינה הסביבתית, פגיעה בזכות הייצוג של הארגונים הסביבתיים, צמצום זכות הציבור ועוד.
על פי העתירה, הצעת החוק - הכוללת 241 עמודים, 585 סעיפים וארבע תוספות לחוק, וכן 96 עמודים של דברי הסבר, צפויה להביא לשורה ארוכה של שינויים, חלקם מהפכניים, בהסדרים בחוק התכנון והבנייה הקיים. למרות זאת, ועל אף שמימושה של הצעת החוק, כלשונה, עלול להוות פגיעה קשה ביותר באינטרסים הסביבתיים והחברתיים של הציבור, פרסום טיוטת החוק הוגבל ל - 21 יום בלבד. "לשם התנגדות רגילה לתוכנית, קובע החוק פרק זמן של 60 יום, מכאן שלשם תגובה לחוק כה עצום בהיקפיו ובמשמעויותיו, נדרש זמן מינימאלי של 90 יום", נכתב בעתירה. "פרק זמן של 21 יום בלבד איננו סביר, איננו הגיוני או הגון והוא משקף מראית עין של הליך דמוקרטי של קיום היוועצות. פרסום החוק ל – 21 יום בלבד מהווה פגיעה קשה בזכותו של הציבור לטיעון ושימוע. מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".
לכן, נכתב בעתירה, "לאור ההתנהלות הבעייתית של הממשלה במקרה זה, יש להבטיח מתן אפשרות לתגובה רצינית ומעמיקה של משרדי ממשלה, של גורמים ציבוריים הנוגעים בדבר ושל הציבור, להצעות החוק השונות."
