מחקר שערך יובל מזר מחטיבת המחקר בבנק ישראל בוחן את ההשפעה של מדיניות פיסקאלית על התפתחות התוצר ורכיביו בישראל. המחקר מיישם שיטה נפוצה, המשמשת במחקרים רבים ברחבי העולם, ומוצא, בדומה לממצאים במדינות המפותחות, שמדיניות פיסקאלית מרחיבה מאיצה את גידול הביקושים של המגזר הפרטי, ועל כן יכולה להיות יעילה בעת מיתון

ממצאים אלו מפתיעים במידה מסוימת. בהינתן העובדה שהחוב הציבורי בישראל בתקופה שנחקרה היה גדול יחסית, והעובדה שישראל נחשבת למדינה מפותחת עם משק פתוח - מאפיינים המקטינים את האפקטיביות של מדיניות פיסקאלית - ניתן היה לצפות, לאפקטיביות נמוכה יותר של המדיניות הפיסקלית בישראל.

גידול הביקושים מלווה בהיענות חזקה מצד היבוא, דבר המשתקף בגמישות קטנה מיחידתית של סך התוצר הגולמי לצריכה הציבורית: תוספת של שקל לצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני מגדילה את התוצר ב-70 אגורות. המחקר בוחן את השפעת רכיביה השונים של הצריכה הציבורית. נמצא כי הן גידול הצריכה הציבורית האזרחית והן גידול הצריכה הציבורית הביטחונית המקומית פועלים להאצת גידולם של הביקושים, וכי גמישות הביקושים לצריכה האזרחית גדולה יותר. הפרדה של הצריכה הציבורית לרכיביה - השכר והקניות – מעלה כי לשני הרכיבים השפעות חיוביות דומות, אולם התגובה על האצה בקניות מתמשכת יותר. במחקר נבחנה גם ההשפעה של שינוי בשיעורי המס הסטטוטוריים. נמצא כי לשיעור המס העקיף השפעה שלילית ומתמשכת על הפעילות, ואילו שינויים בשיעור המס הישיר אינם משפיעים.