בהשוואה ל 2010, דירוגה של ישראל ירד בשני מקומות. בראש הרשימה של מדד הסחר העולמי: סינגפור, הונג קונג, שוויץ, דנמרק ושבדיה

התאחדות התעשיינים שותפתו של הפורום הכלכלי העולמי בישראל מוסרת כי במדד הסחר העולמי (The Global Enabling Trade Report 2012) שפורסם היום על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF World Economic Forum) מדורגת ישראל בשנת 2012 במקום ה-28 לצד מדינות כמו ארה"ב, מלזיה ספרד, וקטאר.

בראש הרשימה של מדד הסחר העולמי נמצאות סינגפור והונג קונג ואחריהן שוויץ, דנמרק ושבדיה. קנדה, נורבגיה, פינלנד, אוסטריה והולנד המשלימות את רשימת 10 המדינות הראשונות ברשימת המדינות הנגישות ביותר לסחר בינלאומי.

בהשוואה ל- 2010, דירוגה של ישראל ירד בשני מקומות, והיא ניצבת כעת במקום ה- 28.

מעברי הגבול, המכס ותהליכי הייצוא והייבוא מוגדרים כתחומים החזקים יותר, כאשר מוזכרת לחיוב גם הנגישות למשרדי הממשלה המקוונים (15 בעולם). בנקודות החולשה של ישראל נמצא המצב הביטחוני בו מדורגת ישראל במקום ה 75, כמו גם איכות וזמינות השירותים הלוגיסטיים (41).

נקודה חיובית נוספת לישראל היא השתייכותה למועדון של 17 כלכלות בעולם, בהן רוב הדרכים במדינה סלולות. על פי המדד, ישראל נחשבת בין המדינות הנגישות לסחר בינלאומי.

בשנים האחרונות, הכלכלה העולמית והסחר הבינלאומי בפרט, חווים טלטלות לא מעטות. לאחר השפל בהיקפי הסחר העולמי ב- 2008, הסחר הבינלאומי התאושש בקרב השווקים המתפתחים מהר יותר מאשר במשקים אחרים.

יחד עם זאת, אירועים כמו הצונאמי ביפן בשנת 2011 הדגישו את הביזור הבינלאומי המתמשך של שרשראות הייצור והאספקה. יותר מוצרים המיוצרים על פני מספר מדינות בתוך אותה חברה או קבוצת חברות והמדינות המתמחות כיום בייצור משימות או רכיבים ספציפיים, ופחות בייצור מוצרים בשלמותם.

התפתחויות אלו מעלות את החשיבות של צעדים מעשיים שעל המדינות לנקוט, על מנת לשפר את הסחר העולמי ולהשתתף ב"חלוקת העבודה" העולמית, במטרה להגביר את הצמיחה הכלכלית.

מדד הסחר העולמי (The Global Enabling Trade Report 2012) הפך לכלי שימושי מאוד מאז הושק ב 2008, בזכות יכולתו לכמת נתונים ולהמירם לתוצאות מדידות בצורה מיטבית. ניתן דרכו לאתר חסמי ייצוא-ייבוא הייחודיים לכל מדינה, בחלוקה על פי קטגוריות ונקודות תורפה.

המדד משמש לבחינת הסחר הבינלאומי והוא בוחן 132 מדינות ברחבי העולם ומדרג אותן על פי תשע קטגוריות בארבעה ממדים עיקריים: תנאי הכניסה לשוק - עד כמה המדיניות הנהוגה באותה המדינה, תרבותית, פוליטית וכלכלית מקבלת לתוך גבולותיה סחורות זרות, מנגנון ניהול גבולות המדינה - לאחר שהתקבלו הסחורות לתוך המדינה, עד כמה מנגנון מעברי הגבול יעיל ומקל על מעבר הסחורות לאותה המדינה, איכות תשתית לתעבורה והתקשורת - האם למדינה התשתיות המתאימות להעברת הסחורות ליעדיהן והסביבה העסקית ובדיקה כללית של מערך הרגולציה בכל מדינה והסביבה הביטחונית בה.

בדומה ל-2010, בעשירייה הפותחת ניתן למצוא מדינות קטנות יחסית, בעלות כלכלה בה המסחר יעיל במיוחד בגלל גודלו של השוק המקומי. סינגפור והונג-קונג בראש, ובעקבותן דנמרק ושבדיה. אחריהן ניתן למצוא את ניו-זילנד, פינלנד, הולנד, שוויץ, קנדה ולוקסמבורג. במקום ה 11 ניצבת בריטניה, עם זינוק של 6 מקומות מהשנה שעברה, ולאחריה נורווגיה אשר נדחקה מהמקום ה-7 למקום ה-12.