"אחריות חברתית" ניסתה להיות דרך חיים במדינת ישראל בעשורים הראשונים שלאחר הקמתה, והתבטאה בדאגה לדיור ציבורי ולקידום השדה של עיצוב ואדריכלות גם דרך מבני ציבור. דרוש שינוי תפיסתי, דרושה מהפכה בגישה הכללית בעולם הבנוי בו חיים, בשכונה אליה אנחנו חוזרים כל יום ובשטחים הציבוריים השייכים לכולנו
מאמרים - חברתי
צמצום פערים: להפנות את התיירים לפריפריה/ יוגב שריד
המפגש החשוב של ועדת התיירות של ארגון ה-OECD שנערך בירושלים והקשר שנוצר עם הארגון צריך לשמש מנוף לקידום אירוח של תיירים גם במרחב הכפרי. אירוח תיירים מחו"ל בארץ מתקשר אצל הרוב באופן כמעט אוטומטי עם ירושלים, תל אביב, אילת ונצרת – כל עיר וייחודה ההיסטורי או אופיה המיוחד כיום. על מדינת ישראל לכלול בתוך סל האפשרויות המוצע לתייר את השפע והמגוון התיירותי שטומן בחובו המרחב הכפרי, שהוא חלק מהפסיפס המרהיב המרכיב את מדינת ישראל
נגישות לנכים: לא בקניון שלנו/ בת חן ויילר
לאחרונה יצא לי לבקר בקניון הגבעה בגבעת שמואל, כאשר לצידי בחורה המסתייעת בהליכון. צעדנו לכיוון הכניסה ה"אחורית" של הקניון (הפונה אל עבר רחוב מוטה גור) שהייתה סמוכה למקום ממנו הגענו. בחירה שהתבררה במהרה כמצערת... מסתבר שהליכה של דקותיים עבורי בחנייה עמוסה כלי רכב, כלל לא דומה לחוויה המפוקפקת שעברה חברתי
סטודנטים: כדי להיחלץ ממעגל העוני, תיוולדו עשירים/ נטע לי לוי
לפני כשנתיים הגשתי מועמדות ללימודים באוניברסיטה בתל אביב. אני, צעירה מהפריפריה, ראיתי בלימודים במוסד האקדמי קרש קפיצה לחיים האמיתיים, לחיים טובים יותר. עם חיוך מאוזן לאוזן, התחלתי לארוז את הפקלאות ואמרתי לאמא שכשאחזור אהיה עורכת דין מפורסמת, אחת שיכולה לעזור להורים שלה בבעיות הכלכליות שלהם
הקשר בין טיפוח לקיפוח/ עודד פוייר
האם משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים, חייבות להתלבש בבלויי סחבות? האם נשים קשות יום אמורות לוותר על שאיפתן הטיבעית להיראות מטופחות? אני יוצא נגד הדימוי שדבק במיעוטי היכולת כאילו חלוקת המשאבים הכלכלית שלהם אינה נכונה . העובדה שהם נאלצים להסתמך בימים קשים על טוב ליבם של אחרים מגבירה את נימת הביקורת כלפיהם .