יצא לי השבוע לשמוע אנשים שמתראיינים ומשתמשים במילה "בסופו של יום". "בסופו של יום האם המצב באמת ישתנה בעקבות מחאת האוהלים", בסופו של יום מה נרוויח מהמחאה הזו" וכו'.
מי שהשמיעו את הביטוי הזה היו בד"כ אנשים שמסיימים את עבודתם בשעה קבועה וסבירה. היום שלהם אכן מסתיים מתישהו - אז הם מכבים את המחשב סוגרים את דלת המשרד וחוזרים הביתה.
מתי מסתיים היום שלכם ?
יש בארץ מגזר של כמה מאות אלפי בעלי עסקים, חלקם הגדול עובד מהבית. כשאומרים "בסופו של יום" - מתי למעשה מסתיים היום?
האם ה"יום" הזה מסתיים כשבן הזוג שלהם צריך את המחשב, או את המדפסת בבית ? האם יום העבודה מסתיים דקה לפני שאתם הולכים לישון ? כי " צריך לבדוק עוד כמה מיילים".
האם אנו מקפידים על זמן פנוי גם למשפחה, לפנאי, לתחביבים או כמאמר השיר "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו ?"
לפעמים נראה שהביטוי "בסופו של יום" זקוק להגדרה חדשה. מהו באמת "סוף" יום העבודה שלנו.
ואולי אנו זקוקים לדלת וירטואלית בחלל העבודה שתיסגר בשעה מסוימת ותיפתח רק למחרת, או לאיש ניקיון (אמיתי או וירטואלי) שיבקש מאתנו לעזוב את המשרד כי צריך לנקות אותו.
פעם, לפני שעולם העבודה היה בעיקרו וירטואלי, העולם הזה נחלק ל"עצמאים" ול"שכירים". מי שהיה לוקח עבודה הביתה היה באמת יוצא דופן. אמרה לי פעם מישהי: "בשעה 3 בצהרים אני מפילה את העט, ולא מעניין אותי כלום. אני עוזבת את המשרד כדי לקחת את הילד שלי מהגן".
באותם הימים כשאמרו את המשפט "בסופו של יום" התכוונו ממש לסופו של יום עבודה, נניח בשעה 4 אחה"צ. אם היית אומר או כותב 7/24 ברור היה שאתה מתכוון לבית מספר 7, דירה מספר 24.
אז- כשאתם אומרים "בסופו של יום" , האם ליום העבודה שלכם יש סוף ?
הכותב, יונתן פרנקל, עוסק בתקשורת שיווקית מופרעת. בעבר ניהל את יחסי הציבור של אתר התיירות "נאות קדומים" ליד יער בן שמן.
