ההצעה נולדה בעקבות המציאות העגומה אליה נחשפו חברי צוות הבדיקה ושאותה תיארו בדו"ח כך: "המציאות – לפיה הגופים (צה"ל, משטרה, שב"ס, שב"כ, מוסד ועוד) הנסמכים על שולחן אגף השיקום "מפנים" את אנשיהם לאכסניית התקציב של ה"דוד העשיר מעבר לכביש" – הינה בלתי אפשרית. "הדוד העשיר", קרי אגף השיקום, הוא זה שסופג את דרישות הגופים בלי שהם עצמם נושאים באחריות כלשהי בכל הנוגע לבקשות להכרה בזכאות ולתוצאותיהן. מכאן, נכפה על אנשי אותם גופים לפגוש אגף אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותם ואת גובה מגבלתם (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמם. בכך למעשה, הינם פוגשים גורם עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב."
עוד נכתב בדו"ח כי "האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור מעמד הנכה ושיקומו, ועל כן, יש לשנות את מודל האחריות והתקצוב של אגף השיקום."
הצעת החוק קובעת כי תקציב אגף השיקום יחולק על בסיס ההוצאה הנוכחית (ביצוע בפועל) לגופים הביטחוניים "המשלחים", וכן כי "ייצבע" תקציב בכל אחד מהגופים לצורך מימון הוצאות השיקום, כאשר הסמכות הבלעדית לשימוש בתקציב הנ"ל תהיה של אגף השיקום והוא אשר יגיש מדי שנה דרישה תקציבית מעודכנת עבור כל הגופים בהתבסס על דו"ח ביצוע תקציבי מפורט ומנומק ובעדכונים המתחייבים. הגופים הביטחוניים יידרשו לממן מתקציבם השוטף חוסר שייגרם מריבוי בקשות להכרה בזכאות. במקרים חריגים (מבצע, מלחמה וכו'), יוקצו תקציבים ייחודיים כנהוג עד כה לגופים הרלוונטיים לכך.
לדברי ח"כ ישראל חסון, יו"ר צוות הבדיקה, "עצוב כי למרות תפיסתה של החברה הישראלית, לפיה – "מעמד ראוי ומכובד לאוכלוסיית הנכים הינו מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי ובתלכיד החברתי" – מדינת ישראל אינה מצליחה לממש תפיסה זו ובכך אינה ממלאת את חובתה המוסרית. אני מקווה שהצעת החוק תאושר ותשים קץ להתנערות המדינה והגופים השונים מהאנשים המשרתים אותם ובהם".
