מנכ"לי שתי עמותות גדולות בישראל – עינת קסוטו שפי, מנכ"ל אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים), ושמעון צוריאל, מנכ"ל איל"ן (אגוד ישראלי לילדים נפגעים) שלחו מכתב ליו"ר הכנסת רובי ריבלין. המכתב נשלח על רקע התלהטות הוויכוח הציבורי סביב הריכוזיות במשק, וסביב יחסי תן-וקח בין המדינה לבין בעלי ההון בסקטור הפרטי. בלהט הוויכוח, עלה גם נושא התרומות לחלשים, כאשר בעלי ההון נתפסים כמי שהתרומות שלהם משמשות עלה תאנה לסכומי ענק שהם מקבלים מהמדינה בצורת מענקים ואפיקים אחרים. אמירות חריפות כנגד בעלי התאגידים נשמעות לאחרונה בכנסת, מה שאינו תורם למדיניות התרומות של אותם תאגידים.
מנכ"לי העמותות מבקשים במכתבם את התערבותו של יו"ר הכנסת, כדי שירגיע את הקולות, ויאפשר את המשך מתן התרומות ברוח טובה.
לדברי העמותות, "היינו שמחים לקבל את כל המשאבים מהמדינה באופן טבעי ואוטומטי. אולם, זה אינו המצב בישראל 2010, וכדי להמשיך לשרוד ולפעול למען החלשים בחברה, אנו מתאימים עצמנו למציאות ומתכוונים לחזק עוד ועוד את הקשר עם המגזר העסקי, ובראשו התאגידים הגדולים, שמוכיח עצמו כמשענת כלכלית ומוראלית להמשך התמיכה באותן אוכלוסיות מוכות גורל."
"תרומות בעלי ההון מהמגזר הפרטי, מהוות מקור כספי חיוני להמשך הפעילות, הטיפול או הבנייה לאוכלוסיות הנזקקות. ללא תרומות אלה העמותות לא יצליחו לשרוד ובודאי לא יצליחו לתת מענה לשולחיהן."
שתי העמותות, המטפלות באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מציינות כי ברבות השנים הן הפכו, כמו רוב העמותות הגדולות בישראל, לכתובת עיקרית לעניין הקמת שירותים, בנייה ותפעול של הקמת מעונות יום מיוחדים, הוסטלים, מרכזי תעסוקה וכד', עבור אלה שאינם מסוגלים לחיות באופן עצמאי.
לכל אחד מהפרויקטים עלויות של מיליוני שקלים. המדינה משתתפת רק בחלק קטן מעלויות ההקמה ומציבה תנאי מקדים להשתתפותה - הצגת הון ראשוני ומשמעותי מצד העמותה. "בתנאים כאלה", אומרות העמותות, "אנו מוצאים בתאגידים ובחברות העסקיות שותפים שנכונים לעזור ולתרום."
עוד מציינות העמותות, שגם תורמים וקרנות פילנתרופיה מעבר לים,מתנים את תרומתם פעמים רבות , בשותף ישראלי שיתרום ראשון, ורק אז מגיעה התרומה מחו"ל.
מנכ"לי העמותות מדגישים, כי מכתבם מציג מציאות קיימת, שאינה מציאות רצויה, אך בשל התנאים הקיימים, ימשיכו ויחזקו את קשריהם עם התאגידים העסקיים,
