עו"ד חיים שטנגר טען, כי במהלך המתנתו לשמיעת הדיון, בעניינה של לקוחתו, ירד הוא אל מקום החזקת העצורים, בידי אנשי השב"ס, מיחידת נחשון ובבירור שערך הוא עימם, התברר לו, כי העצירה הגיעה למבנה בית-משפט השלום, בראשון-לציון, אך ורק, בשעה 00:20, אור ליום ראשון, בתחילת השבוע, שעה שהיא נעצרה, ביום ששי, בשעה 17:30 ובמצב דברים זה, יש להביאה להארכת מעצרה, תוך 24 שעות, מאת תחילת מעצרה או תוך 4 שעות, מעת יציאת השבת, לפי המאוחר, מבין השניים.
במהלך הטיעון, טען הסנגור, עו"ד חיים שטנגר, כי השבת יצאה, בשעה 20:17, כך שהיה צורך להביא את העצירה למבנה בית-משפט השלום, בראשון-לציון, עד ולא יאוחר מהשעה 00:17, אור ליום ראשון, בתחילת השבוע ומשהובאה היא, למבנה בית-משפט השלום, בראשון-לציון, בשעה 00:20, אור ליום ראשון, בתחילתו של שבוע זה, הרי פקע תוקף מעצרה ולא ניתן עוד לדון, כלל וכלל, בהארכת מעצרה ויש לשחררה, באופן מיידי ממעצרה.
שופטת המעצרים התורנית, יעל קלוגמן, דחתה את טענת המשטרה, כי לפיה עניין הבאת העצירים נעשית בידי שירות בתי הסוהר ולא בידי משטרת ישראל וכי הטוענת המשטרתית, מטעם משטרת רמלה, נכחה באולם הדיונים, עוד קודם ליום ראשון, שעה 00:17, כך שלא פקע המועד להבאת העצירה לבית-משפט השלום, בראשון-לציון, במועד על-פי הוראות חוק המעצרים.
"גם המשטרה וגם שב"ס (וגם ביהמ"ש) הם זרועות של המדינה ומחוייבים כמובן לקיים את הוראות החוק כלשונן. נציגת המשטרה ביקשה להתחשב בחומרת העבירה ומצב הדברים כעולה מתיק החקירה, אולם טיעון זה אינו יכול לעמוד כנגד אי העמידה בהוראות החוק בדבר תוקף המעצר", כתבה שופטת המעצרים התורנית, יעל קלוגמן, בהחלטתה.
"נכון כי העובדה שמדובר במספר דקות של איחור יוצרת תחושה בלתי נוחה, אך בהיעדר מענה משפטי למצב של אי קיום הוראות החוק, איני רואה מנוס אלא לקבל את טענת הסנגור", המשיכה וכתבה שופטת המעצרים, בהחלטתה זו, תוך שהיא ממשיכה וקובעת, כי "למותר לומר כי כל הגורמים שפועלים מטעם המדינה, לרבות שב"ס, צריכים להיות מועדים למגבלות החוק ולהתארגן כך שביהמ"ש יוכל לשקול בקשות להארכת מועד לגופן ולהימנע מיצירת מצב דברים שבו צו המעצר פקע. אני מורה לשחרר את המשיבה לאחר שתחתום ערבות עצמית ע"ס 3,000 ₪ להבטחת התייצבותה במשטרה להמשך החקירה ובביהמ"ש, אם יוגש נגדה כתב אישום", סיימה שופטת המעצרים את החלטתה והורתה על שחרור העצירה הנ"ל, לאלתר, ממעצרה.
בשלב זה, התחוללה, מיני דרמה, באולם בית-המשפט, לאחר שהטוענת המשטרתית, רס"מ רחל כהן, מטעם משטרת רמלה, הודיעה לבית-המשפט, כי הסנגור, עו"ד חיים שטנגר, לא דייק בדבריו, בעניין השעה שנמסרה לו לגבי הגעת העצירה למבנה בית-משפט, בראשון-לציון וכי היא מבקשת שבית-המשפט ישמע את איש שב"ס, מיחידת נחשון, אבי מדי, אשר עימו שוחח הסנגור, בעניין שעת הגעת העצירה לבניין בית-המשפט.
עו"ד חיים שטנגר, הציג לשופטת המעצרים, יעל קלוגמן, תיעוד מהשיחה שקיים עם איש שב"ס, מיחידת נחשון, אבי מדי, ממנו עולה שהעצירה אמנם הגיעה לבניין בית-משפט, בשעה 00:20, כפי שטען ולאחר ששמעה שופטת המעצרים את איש השב"ס, קבעה היא, כי העימות שיזמה נציגת המשטרה לא הוסיף כבוד לנציגי המדינה, כאשר בהחלטתה כתבה היא, כי "רס"ר מדי אמנם סירב לחתום על המסמך שהסנגור ביקש ממנו לחתום עליו ועל כך אין מחלוקת אך כשנשאל מה הדברים שמסר לסנגור, אמר "20-24 בערך". לאחר מכן ניסה "לשפר" את מצב הדברים על-ידי כך שהציע פרשנות או מקצה שיפורים ברוח: "אמרתי 24:15, 24:10; 24:20, בערך", אך מוטב היה לו נמנע מאותו מקצה שיפורים בלתי מכובד. החלטתי הקודמת בעינה".
ניסיון נוסף של תחנת רמלה לעכב את ביצוע השחרור ממעצר, נכשל לאחר שהסנגור, עו"ד חיים שטנגר, הצליח להוכיח שנציג המשטרה, פקד אנטולי ליפשיץ, מיחב"ל, אמנם הינו בעל מינוי של תובע, אולם לא מכיר שום עובדות, מעובדות התיק, שבעניינו ביקש הוא עיכוב ביצוע וכינה אותו "קצין להשכיר".
השופטת יעל קלוגמן, קבעה בהחלטתה, כי "הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע באופן פורמלי על ידי קצין שהוא בעל מינוי של תובע, רק בשל העובדה שנציגת המשטרה ביקשה ממנו לעשות זאת, ומבלי שטרח להקנות תוכן כלשהו להפעלת סמכותו, אלא רק מתוך היענות אוטומטית לבקשתה של נציג המשטרה, אינה צריכה להיעתר. על כן אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע שחרורה של המשיבה".
במצב דברים זה, חזרה ג'אליה שלאלפה, לביתה, ברמלה ונציגת המשטרה, חזרה לתחנת המשטרה ברמלה, בידיים ריקות.
