למעלה מחצי מיליארד שקל לטיפול במוקדי סיכון עדיין לא נוצלו – כך נחשף בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה; יו"ר ועדת המשנה ח"כ אשר: אין תירוץ לחוסר הניצול את הנתונים מסר לוועדת המשנה נציג האוצר שאמר: "הכסף לא חזר לאוצר והתבזבז"; משרד התחבורה: יותר מ-90% מתקציבי המזומן נוצלו; במהלך הישיבה התברר כי התקציב של 200 מיליון שקל בשנה לטיפול במוקדי סיכון כולל בתוכו גם 25 מיליון שקלים לתחזוקה שוטפת – והיו"ר אשר דרש להפריד בין התקציבים ולהקצות 200 מיליון שקל נטו למוקדי הסיכון; הרשות הלאומית: בקרוב נשיק את הדירוג הבטיחותי של הרשויות המקומיות

כלים
תמונה: אילוסטרציה
תמונה: אילוסטרציה

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ יעקב אשר, התכנסה היום לדון בניצול התקציבים שמעביר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לרשויות המקומיות, לטובת פרויקטים תחבורתיים לשיפור הבטיחות.

ח"כ אשר הזכיר כי בהמשך ל שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, ובדיונים נוספים עלו נתונים לפיהם רמת ניצול התקציבים עומדת על כ-60%, וביקש לקבל את תמונת המצב העדכנית. הוא הוסיף והתייחס לקטל בדרכים ואמר כי בפגישה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה העומד בראש ועדת המנכ"לים לטיפול בקטל בדרכים, אלי גרונר, איתו ועם ח"כ כבל בישר להם גרונר כי בחודשיים הקרובים יגבש הצוות הצעת החלטה שתוגש לממשלה הכוללת צעדים למלחמה בקטל בדרכים. הוא הוסיף כי לפי גרונר הממשלה מתכוונת להגביר הצטיידות בתחום הטכנולוגי ואמר כי אין מנוס גם מתוספת משמעותית של ניידות למשטרת התנועה כדי להגיע ל-300 עד 400 ניידות מאוישות.

מנהל אגף תשתית עירוניות במשרד התחבורה, פיליפ פארן, אמר כי בשנים האחרונות המשרד פונה בעצמו לרשויות המקומיות בהן התגלו מוקדי סיכון (בהן אירעו שתי תאונות דרכים עם נפגעים ב-4 שנים), מבקשים מהן להגיש בקשות לטיפול ומעמידים לרשותן תקציב ככל הניתן. לדבריו, התקציב השנתי לטובת הטיפול עומד על 200 מיליון שקל בשנה. הוא הוסיף כי רמת הביצוע היא גבוהה ולמעלה מ-90% מתוך 130 מיליון שקלים שהועמדו במזומן נוצלו. עם זאת, רפרנט תחבורה במשרד האוצר, אלי מורגנשטרן, אמר כי אמנם רמת הביצוע של תקציבי המזומן מקרבת ל-100%, עדיין על פני השנים הצטברו למעלה מחצי מיליארד שקלים שהוקצו לטיפול במוקדי סיכון עירוניים שלא נוצלו. "הכסף לא חזר לאוצר והתבזבז, אבל יש לפחות 500 מיליון שקלים שלא נוצלו", אמר. פארן הוסיף כי דווקא הרשויות החזקות לא ממהרות לבקש תקציבים ומבצעות תכניות בעצמן. לדבריו, זה נובע מכך שחלקן יותר זריזות ולחלקן יש סדרי עדיפות אחרים מאשר סדרי העדיפות של המשרד. ח"כ אשר אמר בתגובה כי אין תירוץ לאי הניצול.

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, אמר כי שיטת המצ'ינג מונעת מרשויות חלשו לנצל את התקציבים. לדבריו, 190 מתוך 250 רשויות תלויות בתקציבי מדינה ואם דורשים מהם להביא 30% מעלות הפרויקטים זה קשה להם מדי. הוא הוסיף כי גם שיטת ההתחשבנות, לפיה הרשות צריכה קודם לבצע ורק לאחר להגיש קבלות ולקבל החזר, מקשה על רשויות שאין להן את הסכומים הדרושים לביצוע. הוא הציע להפחית את המצ'ינג הנדרש מרשויות חלשות ולאפשר לרשויות לקבל מקדמה כדי לזרז את הביצוע. דולברג הוסיף כי תקציבי האחזקה השוטפת ירדו, בעוד שיש עלייה בביקוש. בעקבות זאת שאל ח"כ אשר כמה מתוך 200 מיליון השקלים מוקצה לתקציב שוטף, ומתשובתו של פארן התברר כי 25 מיליון שקלים מתוך 200 מיליון הם עבור אחזקה שוטפת. ח"כ אשר התרעם על כך ואמר כי בעצם תקציב הטיפול במוקדי הסיכון עומד על 175 מיליון שקלים, ולא כפי שמציג אותו משרד התחבורה. הוא קרא להוציא את תקציב האחזקה מתוך התקציב לטיפול במוקדי הסיכון.

מנהל חטיבת המבצעים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, צביקה דן, אמר כי הרשות יושבת עם הרשויות ומוודא שהבקשות הן בהתאמה לצמתים קטעי הדרך המסוכנים. ח"כ אשר הציע לרשות לפרסם מדד של רשויות המשקיעות בבטיחות בדרכים, כמו שנעשה בתחומי הגנה על הסביבה. דן הגיב ואמר כי הרשות נמצאת לקראת תהליך של דירוג כזה, בהתאם לקריטריונים שתקבע בהם גם השקעה בטיפול במוקדי הסיכון, ובקרוב תשיק את הפרויקט.

ד"ר משה בקר אמר כי לטפל במוקדי סיכון בהתאם למספר ההרוגים זו טעות, והסביר כי 9 מתוך 15 מיליארד שקלים של נזק שנתי מתאונות דרכים נגרמים במרחב העירוני. לדבריו, במרחב העירוני נהרגים מדי שנה כ-130 בני אדם, ואם ישנן 250 רשויות המשמעות היא כי במרבית הרשויות אין הרוגים ונוצר מצב שהן לא זכאיות לתקצוב. לכן, הסביר, צריך לקבוע קריטריונים אחרים להקצאת הכספים ולטפל למשל במעברי חצייה ותשתיות. הוא הציע להציב מצלמות דווקא במעברי חצייה במרחב העירוני ולאכוף מתן זכות קדימה להולכי רגל ברמזור לפי דרישה, וכן להקצות 5% מתקציב כל פרויקט לתחזוקה שוטפת.

היו"ר אשר סיכם ודרש מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבצע בדיקה מעמיקה, לאתר את הרשויות שלא מבקשות תקציבים ולבחון האם היא מבצעת טיפול עצמאי בתשתיות או שהיא לא דורשת תקציבים מטעמים אחרים. הוא הוסיף וביקש ממשרדי התחבורה והאוצר לבחון מתן מקדמות לרשויות ושב ודרש להפריד את תקציב התחזוקה השוטפת מהתקציב שנועד לטיפול במוקדי הסיכון. "צריך להקצות 200 מיליון שקל נטו למוקדי סיכון ולזה להוסיף עוד 25 מיליון שקל לתחזוקה שוטפת", אמר. הוא הוסיף כי ישמח אם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אכן תשיק בקרוב את הדירוג הבטיחותי של הרשויות המקומיות ואמר "אין ספק שזה עובד ומשפיע על ראשי הערים. אף אחד לא ירצה להיות אחרון".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS