המדינה הגישה לבג"ץ תשובה לצו על-תנאי, שהורה לה לנמק, בין היתר, מדוע לא תבוטל החלטת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, שלא לשנות בעת הזו את מדיניות אי-אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה על ענף הכדורגל, כך שנשמר הסטטוס-קוו לפיו מתקיימים משחקי כדורגל בשבת. בתמצית, המדינה סבורה שמדובר בסוגיה מורכבת ורגישה ביותר אשר אין אפשרות לייצר בה פתרונות מיידיים וכוללים

כלים
לא לשנות בעת הזו את מדיניות אי-אכיפת חוק שעות עבודה. צילום: אילוסטרציה
לא לשנות בעת הזו את מדיניות אי-אכיפת חוק שעות עבודה. צילום: אילוסטרציה

וכי החלטת היועץ המשפטי הקודם שלא לשנות בעת הזאת את מדיניות אי האכיפה הנוהגת מזה עשרות שנים בכל הנוגע למשחקי הכדורגל בשבת היא מדיניות סבירה ועניינית, וכי דווקא שינוי המצב הנוהג הוא שיהיה בלתי סביר. בנוסף, הסוגיה עלתה גם לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה המכהן כעת, ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר סבור אף הוא כי גם בעת הזאת אין מקום לסטות ממדיניות אי האכיפה.

בתשובת המדינה, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון יפת מהמחלקה למשפט העבודה ועו"ד דנה בריסקמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי היועץ המשפטי לממשלה סבור שיש לאפשר ליישם את המלצות הביניים של הצוות הבינמשרדי שהוקם, ולפעול באופן הדרגתי להפחתת משחקי כדורגלבשבת, מחד גיסא, ולמציאת פתרונות לשחקנים הדתיים כל עוד מתקיימים משחקים בשבת, מאידך גיסא. בנוסף, היועץ המשפטי הנוכחי סבר ועודנו סבור, כי דרך המלך להסדיר את הפעילות בענף הכדורגל היא באמצעות הוצאת היתר כללי. לפיכך, לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 30.10.16 הוא פעל על מנת לקדם הוצאת היתר, ולאחר שהתקיימו מספר שיחות בעניין עם ראש הממשלה, הודיע ראש הממשלה על כוונתו לפעול לחידוש הרכבה של ועדת השרים לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, אשר בסמכותה לבחון מתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית בענף הכדורגל ולכינוסה בתוך כחודשיים.

במצב דברים זה מקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה משנה תוקף, שכן אין כל טעם לשנות ממדיניות ארוכת שנים דווקא כאשר עומדת להיערך בחינה של האפשרות למתן היתרים. לאור מכלול הדברים - הפעילות להפחתת משחקי הכדורגל בשבת ולמציאת פתרונות לשחקנים הדתיים מצד אחד, ובחינת האפשרות למתן היתר לענף הכדורגל בשבת, על מנת להכשיר הפעילות אשר תתקיים בשבת גם לאחר הצמצום מצד שני – עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי המדיניות בה הוא נוקט בכל הנוגע לאכיפה בענף הכדורגל היא מדיניות עניינית וסבירה ואין כל מקום להתערב בה ולקבל את העתירה.

בתגובה מפורט הרקע הכללי על ענף הכדורגל והתפתחותו בישראל וכן על מעמדם של שחקני הכדורגל. "בתקופת המנדט כאמור ולמעשה עד ימינו אנו, השתרש הנוהג לקיים משחקי כדורגל ביום שבת", נכתב. "במהלך השנים ננקטה מדיניות ידועה ועקבית של אי אכיפה בתחום העסקה ביום המנוחה השבועי בתחומי הבילוי, התרבות והפנאי לרבות בתחום הכדורגל, התיאטראות והמופעים. זאת בניגוד למדיניות של אכיפה מוגברת בתחום המסחר והתעשייה וכיו"ב, בפרט בתחום המסחר במרכזי קניות, בקניונים ובצמתים. מדיניות זו הונהגה והתבססה בעיקר על שמירת הסטטוס קוו... בית הדין הארצי לעבודה הלך בתלם זה, שלפיו ביחס לאכיפה, קיים שוני מהותי בין פעילות מסחרית לבין פעילות בילוי ותרבות".

המדינה מציינת עוד, כי מועד קיומם של המשחקים אינו פרט טכני ושולי שניתן לשנותו במחי החלטה ובאבחת שינוי מדיניות. "תרבות פנאי שלמה נבנתה סביב מועד קיומם של המשחקים ונקיטת פעולות אכיפה היא פעולה שמשמעותה צורך בשינוי דפוסי פעולתו של תחום שלם, על כלל הגורמים המעורבים בו – השחקנים, האוהדים, השופטים, המאמנים, הסדרנים, רשתות הטלוויזיה, המפרסמים וכיו"ב. מובן מאליו כי ביצוע שינוי כה עמוק ומהותי בתחום אינו צעד הנעשה בן לילה, ומשכך, החלטה על אכיפה פתאומית היא החלטה שלמעשה, משמעותה המיידית היא שיתוקו של תחום הכדורגל...

החלטת היועץ אינה החלטת מדיניות עקרונית על אופן הסדרת סוגיית השבת בתחום הכדורגל, כי אם החלטת אכיפה המתייחסת לעת הזאת, שעיקרה הוא השארת המצב הקיים מזה עשרות שנים ללא שינוי, וזאת על מנת לאפשר לגורמים המוסמכים לטפל בסוגיה בצורה עניינית ומעמיקה, מבלי שברקע קיים איום בהליכים פליליים או הליכים מינהליים או בהשבתת ליגות הכדורגל. כעולה ממכתב היועץ, הוא גם ביקש כי לאחר גיבוש ההמלצות של שרת התרבות והספורט בעקבות עבודת הצוות הוא יעודכן על מנת שיוכל לשוב ולהידרש לנושא במידת הצורך".