שירה ברגמן, נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אמרה בכנס רהט-אג'יק: "ההיקף התקציבי של ההשקעה במגזר הבדואי הולך לגדול משמעותית, ממיליארד לשלושה מיליארד. מדובר בתקציב למגזר הבדואי, במסגרת תוכנית חומש שהוא משמעותית גדול יותר שבא לחזק מעבר למה שהוחלט בתוכנית -922, כלומר בנוסף לתקציבים שהוגדרו למגזר הערבי בתוכנית 922.
בנוסף, אמרה ברגמן, "אנחנו מתכוונים לבחון שינויים בחלוקה של מענקי האיזון מתוך הבנה שרשויות בדואיות נותנות שירותים גם לתושבים שאינם רשומים בפנקס התושבים. דבר נוסף שנבחן מעין "סל קליטה" שיוענקו לרשויות המקומיות הבדואיות כדי לסייע בקליטה של תושבים המתגוררים בישובים הבלתי מוכרים." לסיכום אמרה ברגמן "במקומות של שיתוף פעולה נעביר יותר. אנו מתכוונים לעבוד פרטנית עם כל אחת מהרשויות המקומיות, נוכל לעבוד יותר טוב עם רשויות שיעבדו אתנו בשיתוף פעולה."
ח'יר אל בtז, מנכ"ל משותף אג'יק - מכון הנגב אמר בתגובה לדבריה של ברגמן: "הדברים החשובים ששמענו כאן בכנס רהט-אג'יק מהאוצר מראים על התפתחות חיובית ביותר: במשרד האוצר יש לראשונה הכרה בקיומן של המצוקות הקשות שמהם סובלים התושבים ביישובים הלא-מוכרים ורצון להתחיל באיזשהו טיפול של המצוקות הללו ותיקון שלהן".
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת אמר בכנס "להכיר בכפרים הלא מוכרים זה הפתרון הכי טוב לא רק לערבים אלא גם ליהודים. זה טוב לכלכלה, זה טוב לחינוך, טוב לבריאות, טוב לתחבורה הציבורית, טוב לשני הצדדים. אני קורא לכם לבנות צוות משותף לנושא ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים, בואו נבנה משהו ביחד, בואו נעבוד ביחד יהודים וערבים כדי שהממשלה תבין שזה האינטרס של כולנו, בואו נהפוך את הנגב למקום הכי טוב בישראל".
סלימן אלעמור, סמנכ"ל אג'יק, אמר באותו פאנל: "אי אפשר לדבר על פיתוח הנגב בלי לדבר על הבדואים. אי אפשר לטפל במצוקה בנגב בלי להתייחס לכפרים הלא מוכרים. מי שלא משקיע בתעסוקה של הצעירים הבדואים ושל צעירים בנגב בכלל, עלול לקבל חלק מהם כעבריינים".
