בג"צ יכריע בשאלה האם המוסד לביטוח לאומי ימשיך לשלול את קצבת השארים מאלמנות שלא נישאו אך הכירו בן זוג חדש. מאז שנת 1994 מפעיל המוסד לביטוח לאומי חוקרים פרטיים העוקבים אחר אלמנות הזכאיות לפיצויי שארים במטרה לבדוק האם יש להן בן זוג. במידה ויש "ראיות לזוגיות", שולל הביטוח הלאומי את קצבת השארים מהאלמנה, למרות שלא נישאה, ולמרות שבחוק כתוב במפורש שניתן להפסיק את תשלום הקיצבה רק במקרה של נישואין.

כלים

העתירה התקדימית שהגיש עו"ד יצחק שילה, המתמחה בדיני משפחה, בשמה של סמדר בוארון נגד המוסד לביטוח לאומי , שמסרב להכיר בה כאלמנה הזכאית לפיצויי שארים, אמורה להשליך על קצבת השארים של אלפי אלמנות שהמוסד לביטוח לאומי קבע שהן "ידועות בציבור", בטענה שלא ניתן להשתמש בנימוק זה במקום מוסד הנישואין המעוגן בחוק.

בוארון, שהתאלמנה לאחר שבעלה נהרג בתאונת דרכים, קיבלה במשך שנים פיצויי שארים מהמל"ל. אולם, מספר שנים לאחר התקרית הופסקו כספי הפיצויים למרות שלא נישאה מחדש. פקידי המוסד לביטוח לאומי טענו כי בוארון כבר אינה זכאית לתשלומי העברה כיוון שהיא חיה עם גבר אחר ומוגדרת, לטענתם, כידועה בציבור.

"פסיקת בג"צ תשפיע על מאות ואלפי נשים בישראל", אומר עו"ד יצחק שילה, מגיש העתירה: "הביטוח הלאומי אינו יכול לפרש את החוק כרצונו ולקבוע מי נחשב נשוי על אף שהוא חי כידוע בציבור. ביהמ"ש קבע כבר מזמן שהסטטוס של נשואים ושל ידועים בציבור אינו זהה ולכן לא ניתן להשליך את החוק מאחד לשני. הפרשנות של החוק כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה השגויה של ביה"ד הארצי לעבודה, עליה אנחנו מערערים, יוצרת אפליה ואף פוגעת באופן משמעותי ביסוד השיוויון. מרשתי אכן חיה עם בן זוג חדש, אך מאחר ולא נישאה לו עפ"י דת משה וישראל היא זכאית עפ"י חוק לפיצויי שארים."