תחילת הפרשה בשנת 2005 כאשר מתחם "עלית" ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן בבעלות חברת קראסן הייטס עמד למכירה. המתחם נמכר בשנת 2007 על ידי חברת "טיטו אדריכלים" המייצגת את קראסן בישראל לחברת אזורים בסכום של כ-80 מיליון דולר. בתחילת 2008 הגישו 3 מתווכים תביעה כנגד חברת קראסן וטיטו אדריכלים בטענה להפרת הסכם לתשלום דמי-תיווך אשר הוסכם איתם.
הנתבעים טענו כי 2 מתוך 3 המתווכים אינם בעלי רישיון לעסוק בתיווך כלל, וכי לא נעשתה הזמנה בכתב עם כל הפרטים כפי שנדרש בחוק המתווכים. התובעים הציגו תכתובות דואר אלקטרוני בין הצדדים, בין היתר הציגו הודעת מייל מסוף שנת 2006, שלטענתם מהווה תחליף להזמנה בכתב כפי שנדרשת בחוק. במייל כתב מנהל טיטו אדריכלים: "... במקרה והמגרש יימכר במחיר של 110 מליון לקונה אשר אתה מייצג אני מתחייב לשלם לך 5 מליון דולר כדמי תיווך. מייל זה מבטל כל מייל קודם שלך אליי ושלי אליך". האם תכתובת מייל שכזו יכולה להיחשב כהסכם חוקי על פי חוק המתווכים? בית משפט השלום בתל אביב מחק את התביעה בטענה כי דרישת ההזמנה בכתב לא מולאה על ידי תכתובות המיילים, אך שלושת המתווכים הגישו את ערעורם על ידי עורך הדין זיו בייטל לבית המשפט המחוזי.
בערעור טען בייטל כי ההסכמות הכתובות בדואר האלקטרוני מהוות תחליף להזמנה בכתב, וממלאות אחר דרישת החוק והתקנות, במיוחד כאשר הנתבעות הן חברות בעלות שם עולמי בתחום הנדל"ן ואין צורך להגן עליהן כפי שמגנים על אדם פרטי המתקשר בעסקת תיווך, גם בהתחשב בכך שמדובר בנכס ידוע ומוכר שהתפרסם רבות בכלי התקשורת.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של עו"ד בייטל וביטל את מחיקת התביעה "לכאורה אם הלקוח שולח דואר אלקטרוני שבו מתקיימים התנאים הנדרשים על פי החוק והתקנות, לא ניתן לשלול את הטענה שלכאורה ניתן לראות בכך הזמנה בכתב", קבע השופט קובי ורדי "לכאורה, הפרטים אינם מלאים, ואינם בדיוק לפי הנדרש אך לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעות אינן 'הצרכן הקטן' שקונה דירה באופן חד פעמי אלא חברות בעלות שם עולמי, העוסקות במקרקעין וברכישת ומכירת נכסים רבים בסכומים נכבדים, וגם אם החוק חל עליהם בתור לקוחות, ניתן לרכך לגביהם את הדרישה הפרטים שבהזמנה והפרשנות הנדרשת לגבי קיומם של התנאים".
"פסק הדין התקדימי פותח דלת לעולם חדש במערכת המשפט" אמר עו"ד זיו בייטל "בעולם של התפתחות וקידמה, בית המשפט המחוזי פסק חידוש בעניין תכתובות דואר אלקטרוני בעסקאות מקרקעין. עוד במסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט לפרטים שאינם בעלי רישיון תיווך ולמעשה הכשיר בית המשפט את הקרקע לאנשים לעסוק בתיווך במסגרת מה שמכונה "עסקת אקראי" גם כשאינם מתווכים ע"פ חוק וזאת בניגוד לדין הנוהג עד עתה. פסק דין תקדימי זה למעשה מהווה קידמה משמעותית בעולם התיווך באשר לצד ההתקדמות הטכנולוגית הדינמית התקדמה גם "הראייה המשפטית".
