כלים

תביעה פדרלית נגד בכירי ממשלה ומערכת המשפט בישראל: בימים אלה הוגשה לבית המשפט הפדרלי בניו ג'רזי תביעה ייצוגית ע"ס 26 מיליון דולר נגד הנתבעים כב' השר יעקב נאמן, כב' השר משה כחלון, כב' השופטת עדנה ארבל, אב"ד כב' הרב דניאל אדרי מבית הדין הרבני האזורי חיפה ופקידות הסעד סימונה שטיינמץ, בתיה ארטמן וניבה מילנר, ע"י שרון בן חיים ושני אזרחי ארה"ב. התביעה הוגשה לנתבעים והוקצבו להם  60 ימים להגיש כתב הגנה

שרון בן חיים, ישראלי תושב ניו ג‘רזי ארה“ב, תובע את כב‘ השופטת עדנה ארבל, היות שזו, לפי כתב התביעה, למרות שקבעה כי אשתו ביצעה מעשה חטיפה של בתם המשותפת לישראל, הפכה שתי ערכאות שיפוטיות השלום והמחוזי בנצרת שקבעו שהבת נחטפה ע“י אמה ושיש להחזירה מיידית למקום מגוריה הקבוע בפייר-לון שבניו ג‘רזי ארה“ב, בהחליטה כי בכל זאת הבת לא תוחזר לארה“ב.

לפי התביעה, ההחלטה ניתנה תוך משוא פנים לטובת נשים, ובכך היא הופכת את מדינת ישראל למדינת מקלט לנשים חוטפות, בשל השתרשות חזקת הגיל הרך בקרב כל העוסקים במלאכת ניתוק הילדים מאבותיהם ואי כיבוד אמנות בינלאומיות וביניהן אמנת האג, אשר נועדה למניעת חטיפות וביצוע דין עצמי ולקיחת החוק לידיים.

למרות שבן חיים הגיש בקשה לדיון נוסף להעליון ועמדת היועץ המשפטי לממשלה קבעה שבית המשפט העליון שגה ולא פעל לפי החוקים הבינלאומים ואף הזהיר שמקרה בן חיים יגרום בעתיד לבעיות החזרת ילדים חטופים ממדינות אחרות לישראל, בכול זאת כב‘ המשנה לנשיאת העליון דחתה את עתירתו.

כחלק מהתביעה הוגשה תלונה למוסד המפקח על ביצוע אמנת האג, אשר מתארת שני מקרים נוספים של חטיפות ילדים ומחזקת את טענות התביעה כנגד התנהלותה של כב‘ השופטת עדנה ארבל בשל "הכשלת הלכות הנהוגות באמנת האג ובעיקר רמיסת כוונותיה ומטרותיה של האמנה".

על פי עילת התביעה הפדרלית, על אף שהנתבעים הם בכירי הממשלה ומערכת המשפט ונהנים מחסינות בישראל, אין חסינותם עומדת להם בארה“ב.

החוק מאפשר לבתי המשפט הפדרליים בארה“ב לדון בתביעות המוגשות על פי Alien Tort ClaimsAct: החוק שחוקק על ידי הקונגרס הראשון, למי שנפלו קורבן לעוולה שנעשתה תוך הפרה של כללי המשפט הבינלאומי, הפרה של זכויות האדם ועוד. בתביעה נתבעים גם ארגונים שונים המממנים ארגוני נשים בישראל. בימים אלה יוגשו תביעות אישיות נוספות כנגד כל המעורבים בתיקו של בן חיים שהתנהל בישראל.

שרון בן חיים תובע גם את כב‘ הרב דניאל אדרי, בשל "הליקויים החמורים שנתגלו בהתנהלותו, שכוונתו להכשיל ולסכל את יישום פסק הדין שניתן בארה“ב להחזיר את בתו לארה“ב".

לטענת בן חיים, "התיק המתנהל בבית הדין הרבני נגוע בכשלים ואף בעיוות דין חמור. לאחר שניסה בכל צורה ובכל דרך אפשרית, כמו גם בכל ערכאה משפטית תקינה, להציג הוכחות ולהביא עדים מטעמו, שאף העידו בתהליך החטיפה, הוא נתקל באטימות מצד הרכב בית הדין הרבני חיפה, ואף בהכשלה של כב‘ הרב דניאל אדרי, שסירב לשמוע את טיעוניו ובמגמתיות פסק החלטות במעמד צד אחד, מבלי לשמוע את תגובתו או את בא כוחו, ואף התחיל לייעץ לב“כ האישה איך לפעול בכל דיון שהתקיים ואף הפעיל לחץ על אביו של בן חיים, שנקלע לתיק בעל כורחו."

לפי דברי עו"ד אלן עושרת, לא נותרה לבן חיים כל ברירה אלא להודיע על פיטורי בא כוחו הקודם ולתבוע את בית הדין, לאחר שהרכב ביה"ד, ובראשו כב' הרב דניאל אדרי, סירב לפסול את עצמו מלהמשיך לדון בעניינו של בן חיים, למרות שהובאו בפניו כל הטענות והפגמים בהתנהלותו, לרבות התנהלות בלתי אתית ובלתי מקובלת בעליל, אשר פורטו בתלונה החמורה שהוגשה כנגדו בפני נציב תלונות הציבור על השופטים.

עו"ד אלן עושרת מוסיף כי רק לשם מניעת מצב של מראית עין לניגוד עניינים ולזות שפתיים, ולמען שמירת כבוד בית הדין, הדיינים ותורת ישראל, ובמיוחד לאחר החלפת שני דיינים מתוך ההרכב, היה על הרב דניאל אדרי למחול על כבודו ולהודיע על העברת התיק לידי הרכב אחר. אך הרב דניאל אדרי בחר לנהוג אחרת. הוגש ערעור לבית הדין הגדול בירושלים על החלטותיו של כב' הרב דניאל אדרי, ואף נקבע דיון לחודש יוני השנה.

לטענת בן חיים, בתי המשפט בישראל, תחת השגחתו של כב‘ השר יעקב נאמן, נגועים במשוא פנים ובאפליה מכוונת לטובת נשים, בין השאר עקב חזקת הגיל הרך, וכן עקב הנחיית הפרקליטות מס‘ 2.5, שנוסחה ע“י כב‘ השופטת עדנה ארבל, אשר לטענתו מעודדת נשים להגיש תלונות שווא נגד גברים.

בן חיים נאלץ להגיע לישראל על מנת להעיד בהליך התביעה להחזרת הילדה החטופה בהתאם לאמנת האג, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לא אישר לו להעיד באמצעות שיחת וידאו. הוגש ערעור על החלטה זו לביהמ“ש המחוזי בנצרת, וגם שם דחה כב‘ השופט א. אברהם את בקשתו להעיד דרך שיחת וידאו.

משהגיע בן חיים לישראל, נטמנה לו לדבריו מלכודת משפטית, כאשר הוצאו נגדו שני צווי עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, ובמקביל החוטפת פתחה נגדו תביעות למזונות ולגט. שרון בן חיים נאלץ להוציא את שארית כספו על תשלום שכר טרחה לעורכי דין, “נתקע” בישראל במשך ארבעה חודשים, ועסקיו בארה“ב התמוטטו לחלוטין ונסגרו.

בסופו של דבר קבעה כב‘ השופטת ארבל, כי “הסכמתו” להיכנס למשא ומתן במסגרת הליך של גישור, אשר לא הבשיל לכדי הסכם חתום וכי כל הדיונים בו חסויים, מהווה “הסכמה” למעשה החטיפה, ומשכך הוא אינו זכאי לקבלת סעד בהתאם להוראות אמנת האג.

בבית המשפט של ניו ג’רזי ארה”ב קבעה השופטת האמריקאית, בוני מיזדול, כי תוכניתם המקורית של בני הזוג היתה שהאב יחזור בגפו לארצות הברית באפריל ושהאם והבת יחזרו ביוני, ועל כן מצאה שחזרתו של האב לארצות הברית בגפו מעידה רק על הגשמתה של התוכנית המקורית ואינה מאפשרת להניח הסכמה להשארתה של הבת הקטינה בישראל.

עוד ציינה מיזדול כי כב‘ השופטים עדנה ארבל וחנן מלצר פסקו בניגוד לכל הוראות האמנה ומטרותיה, ולא פסקו על פי העובדות שבפניהם, וכי פסקי דין כגון אלה אינם ראויים כלל להכרה או לאכיפה במדינת ניו ג‘רזי. כב‘ השופטת האמריקאית אף קבעה כי אין בסמכותו של בית הדין הרבני האזורי חיפה לדון בעניין אחזקת הקטינה, אזרחית ארה“ב, וכי החלטותיו אינן מקובלות בניו ג‘רזי.

חוסר ההסכמה או ההשלמה של האב ניכר לדעת בית המשפט בניו ג‘רזי מהתכתובות מבא כוחו אל האישה, ומהעובדה שיזם הליכים בניו ג‘רזי, והשלמה הרי צריכה לבוא לידי ביטוי באופן ברור וחד-משמעי, כפי שנכתב גם בדעת המיעוט של השופט פוגלמן. לאור זאת קבע בית המשפט בניו ג‘רזי שהחלטת שופטי העליון מתבססת על מסמך שלא רק שאיננו חתום ולכן איננו מהווה הסכם הדדי על פי חוק דיני חוזים, אלא הוא גם חסוי מעצם יצירתו בתהליך גישור.

בכך , לפי התביעה, נוצר תקדים הנוגד את תנאי הליך הגישור ואומר כי כל מסמך יכול להוות ראיה משפטית אף אם איננו חתום וחל עליו חיסיון. תקדים מעין זה יהווה פרצה בחוק ויבטל את אחד מיתרונותיו הגדולים של הליך הגישור.

בן חיים : "ישנו כאן מסר חשוב ביותר לחברה בכללותה והוא: אסור לאמא, באשר היא, לקחת את גורל חיי ילדיה בידיה ולעשות ככל העולה על רוחה מבלי שהאב ייתן את הסכמתו החוקית למעשיה, רק מפני שהיא “אמא“. זהו פתח שיגרום למקרים נוספים שבהם אמהות החיות במדינות זרות (וזה לא סוד שישנן אוכלוסיות של מהגרים יהודים ולא יהודים בכל רחבי העולם) ינצלו את הכוח שביהמ“שב ישראל מעניק להן כאמהות, לרעת האבות וזכויות ילדיהם. זוהי הפרה בוטה של זכויות הילד, זכויות האב וזכויות כבוד האדם."