תכליתו של 'הסכם גג', לקבוע לוחות זמנים ומקורות תקציביים, לפיתוח תשתית כוללת ליחידות הדיור המשווקות.
על פי התכנון של רשות מקרקעי ישראל, הסכמי הגג יצאו לפועל גם בראש העין, אשר בה ישווקו 10,000 יחידות דיור, בעיר מודיעין ישווקו כ 12,000 יחידות דיור, ובקריית ביאליק בהיקף של 7,400 יח"ד.
הרעיון העומד מאחורי 'הסכם הגג' הוא ההבנה כי דירת מגורים היא 'מוצר משוכלל' הבנוי מחוליות שונות הקשורות אחת בשנייה ונמצאות בתחומי טיפול של משרדי ממשלה שונים וגורמים נוספים. מספיק שחוליה אחת לא תתבצע, כדי לעכב את אכלוס הדירה וכפועל יוצא גם את הפחתת מחיר הדירות.
ב'הסכם הגג' נקבע המימון לפיתוח תשתיות העל (דרכים ראשיות, מחלפים, מערכות מים, ניקוז וביוב), תשתיות צמודות (פיתוח, מגרשים ציבוריים, סלילת כבישים מדרכות ושבילים, קווי תאורה ופיתוח סביבתי) ומוסדות ציבור חובה (מוסדות חינוך). ההסכם כולל גם התייחסות והתחייבות לבניית מוסדות ציבור רשות (מעונות, מתנ"סים, בתי כנסת ומקוואות) על ידי הרשות המקומית. ההסכם מרכז ומפרט את כל המרכיבים הללו, קובע את העלות שלהם, את מקור המימון ואת לוח הזמנים להשלמתם, כדי שיהיו מוכנים לשרת את הדיירים מיד עם אכלוס מתחם המגורים. משרדי הממשלה הנוגעים במרכיבים השונים, כוללים בתוכניות העבודה שלהם כבר בשנת 2014, את התקציבים הנדרשים לביצוע כל מרכיבי הפיתוח בכל מתחם בניה, בהתאם ללוח הזמנים שייקבע לכל פרויקט. משמעות הדברים היא שתיבנה תוכנית לכלל משרדי הממשלה השותפים בפרויקט ואגף התקציבים באוצר יידרש לתת מקדמות מימון למשרדי הממשלה ולרשות המקומית, בכדי שיוכלו לעמוד בלוח הזמנים הקבוע ב'הסכם הגג' ולבצע את מרכיבי הפיתוח הנדרשים.
