כמו כן, הודיעה רשות השידור מראש כי ניתן יהיה "לעשות שימוש חדשותי מוגבל ומסוים בחומר אולימפי, בין היתר בתוכנית חדשות רגילה בלבד שאינה תוכנית ספורט (לכל היותר ב-3 תוכניות ביום)". כמו כן נקבע כי "ההפרש בין סיום שידור תוכנית אחת לתחילת שידור התוכנית הבאה הינו 3 שעות לפחות", וכי "שידור 2 דקות חומר אולימפי לכל היותר בכל אחת מ-3 תוכניות החדשות המותרות, ולפיכך לא ישודרו יותר מ-6 דקות שידור חומר אולימפי בכל יום".
כמו כן נקבע כי "אין לעשות שימוש של יותר מ-30 שניות מכל אירוע פרטני בכל תוכנית", וכי "ייעשה בפרק זמן של 48 שעות בלבד, מאז תחילת השידור על-ידיי התובעת, בעלת הרישיון". כמו כן דרשה רשות השידור קרדיט, "באדיבות הערוץ הראשון".
על אף האמור, הפרו הנתבעות את זכויות הרשות, תוך התעלמות מהתראות הרשות בעניין זה.
בסיום התביעה נכתב כי "מצער כי דווקא גופים יצרני תוכן, הנוהגים לשמור על זכויותיהם כנגד כל מפר, אינם מהססים לרמוס ברגל גסה ובחוסר אכפתיות, המתגלה באופן בוטה, את זכויותיהם של אחרים, שנרכשו בכסף רב".
