האות, היחיד מסוגו בישראל, מוענק מדי שנה מטעם האגודה לאדם או לארגון שתרמו תרומה יוצאת דופן למען זכויות האדם בישראל. לאורך השנים, זכו באות מגוון גדול של אנשים וארגונים המייצגים קבוצות שונות בחברה הישראלית, בהם עיתונאים, שופטים, אנשי מחקר ועמותות.
אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג לשנת 2011 הוענק לעיתונאית קרן נויבך, לארגון "כח לעובדים" ולעו"ד תמר פלג שריק.
קרן נויבך
קרן נויבך אמרה במעמד קבלת האות: "השידור הציבורי הוא משאב יקר ערך. אין הוא נופל בערכו מהגז הטיבעי , או מן המחצבים שהמדינה מחלקת רישיונות להפקתם במשורה. מדינה דמוקרטית חפצת חיים חייבת שידור ציבורי חזק, נקי וחופשי מכל לחץ כלכלי של בעלי ההון מכאן, והדרגים הפוליטיים מכאן. רק שם, רק במקום הזה, ניתן לקיים בוקר בוקר דיון חופשי ומעמיק במה שבאמת מעצב את חיינו.
מיהם הכוחות השולטים במשק, בחברה, בממשלה, מי עומד מאחוריהם ומי מפעיל אותם. אם יש לנו תפקיד בעיתונות, הרי שזהו התפקיד: לחשוף לציבור המאזינים שלנו, ולפרק אל מול עיניו את פירמידות הכוח השונות, הכלכליות והפוליטיות, ששולטות בעולמו ומעצבות אותו. למי יש אינטרס לשמור על הכוח במקום מסוים ולא להעביר אותו למקום אחר, מי מרוויח מכך ומי מפסיד, ואיך זה משפיע בסופו של דבר על כל אחת ואחד מאיתנו."
קרן נויבך קיבלה את האות מידי חברת ועדת האות פרופ' רות הלפרין קדרי, אשר הציגה את הנימוקים לזכייה:
"בעבודתה העיתונאית קרן נויבך יוצרת, כשם תכניתה, סדר-יום חדש: היא מציבה מדי יום במרכז השיח התקשורתי את הבעיות החברתיות המבניות בישראל. נויבך מעלה סוגיות חברתיות-כלכליות המשפיעות על כלל אזרחי המדינה, וגם כאלו הפוגעות בקבוצות שוליים ועוני, וקולן אינו נשמע במקומות אחרים.
בכלל עשייתה העיתונאית, ובאופן בולט במיוחד בתכנית הבוקר אותה היא מגישה ברשת ב' בארבע השנים האחרונות, חושפים נויבך ושותפיה לעשייה עיוותים של הרשויות ללא מורא, וזאת בתקופה שבה רבים מעמיתיה מדירים רגליים מנושאים אלו. נויבך סיקרה ומסקרת בהרחבה ובהעמקה נושאים חברתיים עוד הרבה לפני שהיו אלו במרכז סדר היום הציבורי, וכך היא ממשיכה לעשות גם היום. בין יתר הסוגיות שנויבך האירה היו ריכוזיות המשק הישראלי, תופעות אי-השוויון בחברה, בעיות מבניות בביטוח הלאומי, מעקב אחר מצוקת הדיור וייבוש הדיור הציבורי, ועוד ועוד.
על רקע ההתקפות מצד הכנסת על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ועל רקע רוחות ההשתקה המנשבות במסדרונות כלי התקשורת, בולטים במיוחד לטובה קולה הייחודי של נויבך כעיתונאית וכאישה, והתעקשותה להמשיך ולעסוק בנושאים חברתיים. הוועדה בחרה להעניק לנויבך את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על כל אלה וגם כתמיכה במאבק הנוכחי והעתידי על מעמדם של עיתונאים ועיתונאיות והתקשורת בכללה בישראל."
ארגון כוח לעובדים
שרון קטרון, חברת "כוח לעובדים" הפעילה בהתארגנות סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, קיבלה את הפרס באומרה: "בקצת יותר מארבע שנים של פעילות, איחד כוח לעובדים כ- 8,000 חברות וחברים. נמצאות אתי שותפות מקרב מטפלות המשפחתונים, עובדות הניקיון, מאבטחים ואנשי הוראה, עובדי ייצור ואקדמאים – כולם נאבקים למען אותה מטרה – היפוך המגמה של העמקת הניצול הכלכלי והחזרת הזכות לקול והשפעה של העובדת והעובד בחיי העבודה, כינון מחדש של הישגים שנגזלו מציבור העובדים על ידי הפרטות ומיקור חוץ והשבת ביטחון תעסוקתי ותנאים הוגנים"
ארגון העובדים הדמוקרטי קיבל את האות מידי חבר ועדת האות פרופ' יוסי יונה, אשר הציג את הנימוקים לזכייה:
מאז הקמתו בשנת 2007, ארגן "כוח לעובדים" אלפי עובדות ועובדים במספר מרשים של מקומות עבודה ועיסוקים: במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בתחום השירותים ואף בעמותות החברה האזרחית. כוח לעובדים מייצג, בין השאר, קבוצות עובדים המועסקים אצל עמותות וקבלנים פרטיים המספקים שירותים ציבוריים שהופרטו על-ידי המדינה.
פעילי כוח לעובדים, אשר הקימו את הארגון ללא משאבים כלכליים, התמודדו באומץ ובנחישות עם התנגדות מצד מעסיקים, תוך שימוש בצעדים ארגוניים (שביתות ומחאות) ובכלים משפטיים בבתי הדין לעבודה. ייחודו של הארגון ביכולת שלו לחבר בין עובדים מעולמות שונים. כך, עובדים מחיפה כימיקלים יושבים בצד עובדות סיעוד זרות באסיפות של חברי הארגון. זו המשמעות לבניית סולידריות החוצה גבולות בין מקומות עבודה.
הוועדה בחרה להעניק את האות לכוח לעובדים על פעילותו אשר הביאה לשינוי מהותי ביותר במעמדה של הזכות להתארגנות בישראל, גם בצד המשפטי, אך חשוב מכך – בצד המעשי. הארגון שינה את תפישת קהילת העובדים, את תחושת ההעצמה של קבוצות עובדים, ואת התודעה של המדינה, המעסיקים והציבור הרחב לגבי המשמעות העמוקה של התארגנות עובדים. מזה עשרות שנים לא נראה שינוי שכזה בתפישת הזכות להתארגנות ומימושה."
עו"ד תמר פלג שריק
עו"ד תמר פלג שריק קיבלה אות על מפעל חיים מידי חבר ועדת האות פרופ' מיכאיל קרייני, אשר הציג את הנימוקים לזכייה:
"עו"ד תמר פלג שריק מהמוקד להגנת הפרט החלה בלימודי המשפטים בשנת 1980 במקביל לעבודתה כאשת חינוך. בעשרים וחמש השנים האחרונות היא מקדישה את עבודתה לייצוג פלסטינים בשטחים הכבושים: עצירים מנהליים, עצירים קטינים, עצורים בכלא אל חיאם בלבנון, אסירים בוועדת שחרורים, עצורים בחקירות שב"כ ועצורי ההפגנות בבילעין.
עו"ד פלג שריק נאבקה בבתי המשפט הצבאיים והגישה עשרות עתירות לבג"ץ, כיום כעורכת דין במוקד להגנת הפרט, וקודם לכן במסגרת ארגון DCI והאגודה לזכויות האזרח. הוועדה בחרה להעניק לה אות על מפעל חיים, על פעילותה הנמרצת במקום בו מתרחשות הפרות כה רבות ובוטות של זכויות האדם, בחסות הכיבוש ומערכת החוק הנפרדת לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים. בשנתה ה-85 עו"ד פלג שריק עדיין פעילה, נמרצת ומחויבת להגנה ללא חת על זכויות האדם."
תמר פלג שריק אמרה במעמד קבלת האות:
"מי שיבקר בבתי המשפט הצבאיים ויחפש את 'חזקת החפות' לא ימצא אותה. מה שיש שם זו חזקת האשמה. בתי המשפט הצבאיים שונים לחלוטין מבתי המשפט במדינת ישראל; תפקידם להגן על ביטחון שלטון הכיבוש, שתכליתו היא להישאר לעד בשטחים. לאחרונה מובאים בפני בית המשפט מנהיגי ופעילי מחאה בלתי-אלימה ההולכת וצומחת בכפרים ברחבי הגדה. רבים מהם מורשעים ונעצרים לשנה ויותר, על בסיס עדויות שנגבו באופן פסול מפי קטינים שנעצרים באישון לילה. בית המשפט מכשיר את העדויות הללו, אף שהם מכחישים את תוכנן בפניו. פעילי המחאה ומנהיגיה מסרבים לחתום על עסקאות טיעון, משום שאינם מוכנים להודות במעשים שלא ביצעו, ואינם מוכנים לראות בהפגנות עבירה"
נשיא האגודה לזכויות האזרח, הסופר סמי מיכאל, הזהיר כי הדמוקרטיה הישראלית מצויה בתהליך הדרגתי של הפיכתה לדיקטטורה של הרוב: "דמוקרטיה היא שלטון הרוב, זה נכון, אבל היא גם שמירה על זכויות המיעוט, השונה. כדי להטיף לזכויות אדם, דרוש היום אומץ. זהו אות של גבורה בחברה שרואה בגיבורים הללו את אויבי הציבור".
