ירידת מפלסי הנביעות בשמורה גרמו לייבוש של חגורות הצומח המערביות. השריפות שפקדו את השמורה השפיעו על אופי הצמחיה, התחדשות מהירה של הקנה המצוי הביאה לכיסוי שטחים גדולים בצפיפות רבה שלא אפשרה התחדשות של מינים אחרים.
בשמורת 'עיינות קנה – סמר' נתגלתה לפני כ-15 שנה אוכלוסייה מרשימה של מין סחלב – בן-חורש גדול Epipactis veratrolia 'מין אדום' שנמצא בישראל בארבעה אתרים בלבד כשהגדול שבהם נמצא בשמורת עיינות קנה – סמר (אלפי פרטים).
שינוי בתכסית הצומח של השמורה גרם להיעלמות בתי הגידול האופטימליים לבן חורש גדול. מ-1999 (השריפה הגדולה האחרונה) הלכו ופחתו תצפיותנו במין צמח מיוחד זה. בתוכנית ממשק לשמורה שנכתב ב- 2000 ע"י אלי דרור הוצע לדלל את הקנה המצוי בשמורה וע"י כך לאפשר התחדשותו של בן חורש גדול.
פעולות הממשק התאפשרו בזכות כספי קרן 'פרוקטים לשמירת הטבע' ועל פי תוכנית נחשפו בשטח ארבעה שטחים בהם ידענו על קיומו של הצמח הנדיר. כעבור שנה מחשיפת הצומח החלה התחדשות מעודדת. פעולות הדילול הוכיחו כי אכן אנו בכיוון הנכון.
אך...לצערנו, גילינו שפינוי הקנה איפשר גישה נוחה לדורבנים וחזירי בר אל קנה השורש של הסחלב 'האדום'. חשיבה מהירה העלתה את ההצעה להגן ברשתות ברזל את האוכלוסיות של הבן חורש הגדול.
הפעילויות הממשקיות בשמורה מחייבות ניטור קבוע כדי להיות עם 'האצבע על הדופק' ולהיות מוכנים להגנה על ערכי הטבע עליהם אנו אמונים.
הכותב הוא משה מינץ, פקח צפון ים המלח – רשות הטבע והגנים
