עמותת "אנו פליטים" המעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט, הגישה היום (4.8.11) ערר על סירוב בקשת המקלט של פליטה אריתריאית, בה דרשו ממנה נציגי משרד הפנים לעזוב את ישראל ולחזור לארצה. זאת, למרות הסכנה לחייה ובניגוד למדיניות הממשלה להעניק הגנה קולקטיבית למבקשי מקלט מאריתריאה, בשל הגדרת האו"ם את המדינה כמסוכנת, עליה חל עקרון האי-החזרה.
ה' בת ה- 24 ברחה מאריתריאה לאחר שאביה נהרג במלחמה מול אתיופיה, ונכנסה לישראל דרך הגבול המצרי בדצמבר 2009. היא הוחזקה בכלא הישראלי במשך כשנה, כאשר המדינה טענה כי היא אתיופית ועל כן אינה זכאית להגנה קולקטיבית. בעקבות עתירה שהגישה עמותת "אנו פליטים" נקבע בדיון שהתקיים בדצמ' 2010, לאחר 14 חודשים של כליאת שווה, כי אין בסיס לטענת המדינה כי היא אתיופית (למרות שהוכרה כבר אז כילידת אריתריאה) - והיא שוחררה.
הודעה על דחיית בקשת המקלט של ה' התקבלה לפני כשבועיים, בתואנה שלמרות שהיא אכן נתינת אריתריאה, אין היא עומדת בתנאים שדורשת אמנת הפליטים. במכתב ממשרד הפנים, מצוין מפורשות כי היא ברחה מאריתריאה בשל החשש לגיוס כפוי, אך בכל זאת דורשים ממנה לעזוב את ישראל – למדינת מוצאה המסוכנת. בעקבות זאת, הוגש היום ערר על דחיית בקשת המקלט של ה' על ידי "אנו פליטים".
פרשה זו עומדת בניגוד למדיניות הקיימת של משרד הפנים, המתחמק ממחויבותו לערוך ראיונות עומק למבקשי מקלט ולהעניק לזכאים סטאטוס פליט, ובמקום זאת מעניק הגנה קולקטיבית זמנית לנתיני מדינות שעליהן הכריז האו"ם כי חל עקרון האי-החזרה בשל מסוכנותן, כגון אריתריאה.
מדיניות זו מהווה הפרה של הוראות אמנת הפליטים, שכן אין כאן בדיקה פרטנית של בקשות מקלט, ובדרך זו נמנעת המדינה מהענקת תנאי קיום בסיסיים לפליטים. גם כאשר המדינה בודקת בקשות מקלט (של נתיני ארצות אחרות), ידוע מראש כי הבקשה תסורב – שכן רק 2 מתוך 5000 בקשות שהוגשו בשנים 2009-2010 אכן אושרו (לפי נתוני רשות ההגירה) – נתון המוכיח את חוסר הסבירות שבהתנהלות ועדת משרד הפנים.
נועה קאופמן, מנכ"לית עמותת אנו פליטים אמרה כי: "למרות המדיניות המתנכלת של משרד הפנים כלפי מבקשי מקלט, בכל זאת הראתה המדינה עד כה מידה מוגבלת של חסד בכיבוד דרישת האו"ם ובהענקת הגנה קולקטיבית זמנית למבקשי מקלט מאריתריאה. מרגע שהוכרה ה' כנתינת אריתריאה שאין להחזירה לארץ מוצאה, לפי שיטתו של משרד הפנים, לא היה צורך בראיון עומק עימה, ועולה החשד כי מטרתו היחידה של הראיון הייתה להכשיר את גירושה. כעת, לא ברור מדוע המדינה מתעלמת מעקרון האי-החזרה, מהסכנה הצפויה לחייה, ולאן מצפות הרשויות שהיא תלך."
