עו"ד זיו שרון טוען בעתירה כי:
1.סעיף 65 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961, קובע כי בני זוג נשואים ימוסו יחד כיחידה אחת, בחישוב הכנסה מאוחד, כך שיראו את הכנסות בני הזוג כהכנסה חייבת של אחד מהם והיא תחוייב על שמו. בדרך חישוב זו מדרגות המס ושיעורי המס ייקבעו ביחס להכנסה הכוללת של בני הזוג. כך, הלכה למעשה אחד מבני הזוג לא זוכה לנצל את מדרגות המס הנמוכות והוא/היא ממוסה לפי שיעור המס השולי של בן הזוג האחר.
2.סעיף 66(ד) קובע חריג לכלל, לפיו בתנאים מסוימים, בן הזוג יוכל לבקש חישוב מס נפרד. תנאי עקרוני בסעיף הינו היעדר תלות בין ההכנסות. תלות למשל הינה כאשר בן הזוג האחד יכול להשפיע על שכרו של בן הזוג האחר. הסעיף בהמשך קובע חזקות שבהתקיימותן יראו את הכנסת בן הזוג כתלויה בהכנסתו של בן הזוג האחר:
1.כשהכנסת בן הזוג שמבקש חישוב נפרד באה מעסק או משלח יד של בן הזוג השני.
2.כשהכנסת בן הזוג המבקש חישוב נפרד היא מחברה שבה יש לבן זוגו או לשניהם, במישרין או בעקיפין, זכות בהנהלה או 10% מזכויות ההצבעה.
3.כשהכנסת בן הזוג המבקש חישוב נפרד היא משותפות שבה יש לבן זוגו או לשניהם, במישרין או בעקיפין, 10% מהונה או מהזכות לרווחיה.
3.ברור כי כאשר בני זוג עובדים יחד בעסק שהקימו במו ידיהם, החזקות הללו יתקיימו והכנסות בני הזוג ימוסו במדרגות מס גבוהות יותר.
4.בע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה ת"א 4 מיסים יז/3 ה-9, (2003), בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את חזקות התלות בסעיף 66(ד) כחזקות הניתנות לסתירה כדי לאפשר לנישום להוכיח את המצב העובדתי לאשורו, שעל פיו ימוסה. כך, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי כדי לאפשר לבני הזוג קלס להביא ראיות לסתירת החזקה הקבועה בסעיף 66(ד)(2).
5.לפי הלכה זו פעלו אלפי זוגות העובדים יחד בעסק משותף. הלכה זו פתחה פתח, ראוי לדעתנו, לסתור את החזקות הקבועות בסעיף. נדגיש כי הסעיף במתכונתו המקורית נועד כדי למנוע מעשי רמייה כאשר אחד מבני הזוג כלל לא עובד בעסק ונמשכת משכורת על שמו. אולם, דומה כי בית המשפט התרשם שחזקה דרקונית שכזו אין לה מקום במדינת ישראל של תחילת שנות האלפיים.
6.לאחרונה, בע"א 8114/09, ע"א 8297/09, ע"א 1177/10, מלכיאלי נ' פקיד שומה כפר סבא, מיסים כו/1 (2012), ובדיון הנוסף, דנ"א 2103/12, מלכיאלי נ' פקיד שומה אשקלון, מיסים כו/4 (2012), קבע בית המשפט העליון שעל בני הזוג לעמוד בתנאי הראשון – הוכחת אי-תלות, ורק לאחר מכן הלכת קלס תאפשר להם להתגבר גם על התנאי השני שאלו כאמור החזקות הניתנות לסתירה.
7.הלכת מלכיאלי ניתנה כרעם ביום בהיר עבור אלפי הזוגות אשר עובדים באותו העסק. שכן, אם ניקח לדוגמה את אחד מזוגות העותרים שאנו מייצגים אשר הם הבעלים בחלקים שווים בחברה שהקימו יחד, ייעצרו בשלב הראשון ואפילו לא יוכלו להוכיח היעדר תלות.
8.בהלכת מלכיאלי ובדיון הנוסף בה, בית המשפט העליון קרא למחוקק לתקן את החוק מהטעם שהוא אנכרוניסטי, מפלה ומטיל דופי אפריורי באלפי נישומים שעובדים קשה למחייתם.
9.המחוקק, בכובעו כועדת הכספים של הכנסת כינס במהרה את כלל הנוגעים בדבר, ביניהם חברי כנסת, אנשי רשות המסים, נציגים של גופים לוביסטים גדולים (שחלקם הצטרפו לעתירה) ונציגי הנישומים בעצמם.
10.מהדיונים הסוערים בועדת הכספים של הכנסת דבר אחד היה ברור לאורך כל הדרך, המחוקק הרים את הכפפה שזרק בית המשפט העליון והודיע פעם אחר פעם כי בכוונתו לתקן את החוק. תיקון זה נובע לדברי המחוקק בהיות הסעיף אנכרוניסטי, מפלה, לא תואם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואין לו מקום בספר החוקים שלנו.
11.בינתיים, התפזרה הכנסת ונכנסה לתקופת בחירות. בתקופת מעבר זו המחוקק אינו רשאי לחוקק חוקים. משכך, ביקש המחוקק שוב ושוב מרשות המסים שתקפיא את המצב הקיים, בייחוד משום שבכוונתו לתקן את החוק גם ביחס לעבר. לכן, בקשתו מרשות המסים מקבלת משנה תוקף.
12.ואולם, וזהו גם נושא עתירתנו לבית המשפט הגבוה לצדק, רשות המסים בשלה, ממשיכה בכל המרץ לגבות כמה שיותר מס וכמה שיותר מהר. הרשות לא בוחלת באמצעים ומתמרצת נישומים רבים להגיע לפשרות תחת לחץ זמנים - כל זאת כאשר היא מודעת לכך שהמחוקק מתכוון לתקן את החוק גם ביחס לחובות שהרשות מנסה לגבות.
13.פניות רבות נעשו לרשות המסים, מגופים רבים ושונים. מלבד חבר הכנסת הרב משה גפני יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, קיבלה רשות המסים פניות מלשכת עורכי הדין, מלשכת רואי החשבון, מהתאחדות המלאכה והתעשיה בישראל ומנישומים רבים.
14.רשות המסים ממשיכה בשלה, תוך דווקנות חסרת תום לב בפרשנות הלכת מלכיאלי, תוך התעלמות מוחלטת מדבר המחוקק בנדון ותוך ידיעה ברורה כי כספים אלו ככל הנראה יוחזרו לנישומים.
15.אם כן, עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק כדי לקבל צו שיורה לרשות המסים להקפיא את כלל הליכים, התלויים ועומדים ולהימנע מלפתוח בהליכים חדשים, זאת, עד שהמחוקק ישוב לכסאו ויהיה מסוגל, מבחינה חוקית, לתקן את החוק.
16.לעתירתנו הצטרפו שלושה גופים ציבוריים גדולים: להב - לשכת ארגוני העצמאים והעוסקים בישראל; נעמ"ת, תנועת נשים עובדות ומתנדבות; התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל.
17.עו"ד רמי אריה (רו"ח), הצטרף אף הוא לעתירה כמי שייצג את אחד מהזוגות בהלכת מלכיאלי.
