בין כלכלה והלכה: לקראת הדיון בממשלה בהמלצות וועדת הריכוזיות, הגישו חוקרי מכון כת"ר לשרי הממשלה נייר עמדה מקצועי אשר בוחן את המלצות הוועידה ממבט הלכתי. מכון כת"ר: "הפרדת גופים ריאליים לפיננסים עומד בקנה אחד עם עמדת ההלכה, אך יחד עם זאת לא נכון עשתה הוועדה בכך שנמנעה מלקבוע כי במבנה אחזקות פירמידיאלי יוכלו בעלי המניות של חברת האם להצטרף להצבעות בחברת הבת"

כלים

ועדת הריכוזיות הגישה הבוקר את המלצותיה הסופיות לבחינת השפעתו של מבנה המשק הנוכחי על יציבותו הפיננסית, יעילותו הכלכלית ורמת התחרותיות בענפיו, ביניהן - סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות, וסוגיית השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה החזקות פירמידיאלי.

לקראת הדיון שבממשלה, שלח מכון כת"ר לכלכלה והלכה בראשות הרב שלמה אישון, נייר עמדה בנוגע לבחינת מסקנות הועדה. המכון בחן האם המסקנות עולות בקנה אחד עם עמדת ההלכה בעניין.

המלצותיה של הוועדה בנושא מניעת שליטה של גוף ריאלי בתאגיד פיננסי נועדו בכדי למנוע ניגוד אינטרסים אצל מקבלי ההחלטות בגופים הפיננסים.

"תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בתאגיד ריאלי משמעותי לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק בו למעלה משיעור שייקבע על ידי הרגולטורים שיוסמכו לעניין זה.

נוסף לכך, "לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קרוב שלו, שותפו, אדם בעל זיקה לשולט או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי".

עקרונות אלו מעוגנים היטב במקורות ההלכה ומושתתים על שני יסודות: נציגי הציבור הממונים לקבל החלטות עבור הציבור נחשבים כדיינים, בשל כך גם הם אסורים לקבל כל טובת הנאה העלולה להשפיע על החלטותיהם. נוסף לכך, ההלכה קובעת כללים הנוגעים לאופן בו רשאי מחזיק רכוש חברו לנהל את הרכוש עליו הוא מופקד, בכדי לוודא ששיקוליו יהיו אך ורק לטובת בעלי הרכוש, ולא לטובתו האישית, ולהסיר חשדות.

בנוגע לסוגיית שליטה באמצעות מבנה אחזקות פירמידאלי, מדגיש מכון כת"ר כי "מבחינת ההלכה לא נכון עשתה הוועדה בכך שנמנעה מלקבוע כי במבנה אחזקות פירמידיאלי יוכלו בעלי המניות של חברת האם להצטרף להצבעות בחברת הבת. אכן, טוב עשתה הוועדה בכך שצמצמה את כוחו של בעל השליטה בחברת האם על חברת הבת. בכך הלכה הוועדה בכיוון הנכון עפ"י ההלכה, אך לא השלימה את המלאכה".

בעניין זה מסביר המכון: "על פי ההלכה, כששותפים נדרשים להחליט בענייני ממון, זכות ההצבעה שלהם נקבעת בהתחשב בחלקם היחסי בשותפות - ככל שחלקם גדול יותר, כך השפעתם של ההחלטות בענייני הממון גדולה יותר. היות שמדובר בעניינים ממוניים, רשאים בעלי המניות להסכים ביניהם על כללים אחרים שיחייבו אותם מבחינה הלכתית, וכל המשקיע בחברה משקיע על דעת זאת".