מרצ בחרה השבוע מנהיגה, חברתי זהבה גלאון. כשראיתי אותה ברגעי השמחה וההתרגשות, נזכרתי בפעם הראשונה שכתבתי עליה, כעיתונאי, הרבה לפני שנכנסתי לפוליטיקה בעצמי. זה היה לפני 10 שנים, בקדנציה הראשונה שלה בכנסת, כאשר ח"כ מש"ס השתלח בעוזרות הפרלמנטריות שלה, והתמקד, בגסות אופיינית, בנטייתן המינית. אגב, אותו שסניק נדרש לעניין, דווקא בדיון על הצעת חוק של זהבה נגד סחר בנשים, ואמר שאם מדברים על "שפל מוסרי" הרי הגיבוי שגלאון מעניקה "ללסביות", הוא עניין חמור יותר מסחר בנשים
לפני אי אלו שנים קיבלתי משמורת על ביתי הבכורה, מסיבות שונות ומשונות שלא פה המקום לפרט. תפקדתי כמה שנים כאב משמורן יחיד לביתי בעזרתם של הורי (אין על שני הפולנים האלו). בשנים האלו למדתי על בשרי כיצד מתייחסת המערכת אל הורה יחידני ובמיוחד, אם הוא גבר
מאז תחילת כהונתי בכנסת ב-3 השנים האחרונות אני עמל, יחד עם ח"כ אורי אריאל, לעשות כל שביכולתנו להביא לחיבור בין שתי המפלגות האחיות. ניסינו להתנות את כניסת שתי הסיעות לממשלה בכך שרוה"מ נתניהו יכבד את מילתו לצרף גם יחד את שתי הסיעות לממשלה. לצערנו הדבר לא צלח וסיעת האיחוד הלאומי הודרה מן הממשלה. מאז רק הולכת וגוברת ההבנה בציבור ובין חברי הסיעות האחיות כי אין אפשרות אחרת מלבד העובדה שהאיחוד הלאומי והבית היהודי ירוצו ברשימה אחת לכנסת. הפיצול המכאיב עולה לציבור היקר שלנו ביוקר
התשובה לטענות ארגוני הנשים לגבי פערי שכר מגדריים, היא שישראל בכלל איננה חריגה לעומת מדינות אחרות. מצב שכר הנשים בישראל עומד סטטיסטית באותו מקום כמו כל מדינות סקנדינביה, הרבה יותר טוב ממדינות אירופיות אחרות, ולמעשה נשים בכלל אינן מופלות בשכרן. הן פשוט עובדות פחות, וגברים עובדים יותר. ומהו הפיתרון של גלי עציון, ח"כ זהבה גלאון, וח"כ ציפי חוטובלי להפרשי השכר המגדריים? לאסור על גברים לעבוד שעות נוספות, כדי להוריד את רמת השכר של הגברים לזו של הנשים
אחת התאוריות, שעל בסיסה, נלמדות תיזות שלמות בנושא היחסים הבינלאומיים, הינה תאוריית "המכה השניה" בנושא המלחמה הגרעינית. בתאוריה זו מוצג הצורך בהכנת כח ויכולות למדינה שתקפה את אויבתה ראשונה ("המכה הראשונה") בנשק גרעיני (או אחר), לאפשרות לתת עוד מכה ("מכה שניה") לאותה אוייבת, לאור העובדה שזו, לאחר שהוכתה ראשונה, תשיב מנה אחת פעמיים ("המכה הראשונה" של המותקפת) לתוקפת
השימוש ברשתות חברתיות הינו נפוץ ביותר, מילד ועד מבוגר. לאחרונה נחשפנו לתהליכים מדיניים ופוליטיים רחבי היקף, אשר ינקו את חיותם מפעילות באחת מהרשתות החברתיות - הפייסבוק
לא חלפו להן עשרים וארבע שעות מפרסום התוצאות בפריימריז בליכוד, אץ לו רץ לו גדעון סער להשתחוות בפני אנשי פייגלין, לבקש את חסדם, ובעיקר לקרוץ להם כאומר: דעו, אני ״משלכם״. כשר חינוך, סער יודע היטב לעשות חשבון. חמש עשרה אלף מתפקדי הליכוד אשר סרים למרותו של פייגלין עשויים לחרוץ את גורלו ל״חיסול״ פוליטי ביום דין. ממש כך. אז מה עושה שר מבוהל? נוסע לו להר ברכה, ומגבב בליל סיסמאות אשר יצרו רושם כי הוא מנאמני ארץ ישראל הינו. שומר החומות ומגן ההתיישבות
