מגרינפיס נמסר: "למרות שנציגינו בוועידת האקלים הוא לא אחר מראש הממשלה נתניהו, שבוע לפני ועידת האקלים טרם אושרה התכנית להפחתת פליטות גזי החממה בממשלה וכיפופי הידיים בין משרדי הממשלה נמשכים. משרד האנרגיה בראשות שטייניץ תוקע אותנו בעידן האבן, משעבד אותנו לגז, נפט ופחם מזהמים.
"אנו קוראים לשטייניץ לקרוא מחדש את המפה העולמית, ולמצב את ישראל בחזית המעבר לאנרגיות מתחדשות. כיום, חרף פוטנציאל עצום והתחייבויות ממשלתיות קודמות, פחות משני אחוזים מהחשמל מיוצר מאנרגיה סולארית בטוחה ונקייה. ללא הצבת מתווה סולארי היעדים הנמוכים להם התחייבה ישראל ייזרקו גם הפעם לפח האשפה של ההיסטוריה. אנו דורשים מימוש החלטת הממשלה לתמרץ יצרני אנרגיה מתחדשת ולפשט את הסבך הבירוקראטי בדרך להתקנת מערכת סולארית.
"בצל אירועי הטרור בפריז, ועידת האקלים היא הזדמנות אל-חזור למנהיגי העולם להציג חזית אחידה אל מול שינויי האקלים שהפכו לסכנה ממשית לעתיד האנושות. אנרגיה סולארית היא הפתרון הישראלי האולטימטיבי לתופעה, תבזר את מערכת החשמל המקומית ותהפוך אותנו לחסינים יותר לנזקי מזג האוויר. מימוש מאגר אנרגיית השמש אף יפחית את זיהום האוויר ויחסוך סכומי עתק למשק ואזרחי ישראל", הוסיפו בגרינפיס.נתונים מגרינפיס: התחייבות ישראל להפחתת 26% פליטות גזי חממה עד 2030 מהווה הקטנה אבסולוטית ב- 1.67% מכמות הפליטות ביחס ל-2012. בעוד האיחוד האירופי התחייב להפחית הפליטות ב- 40% עד 2030 ביחס לשנת 1990, התחייבות ישראל מהווה הגדלת פליטות גזי החממה בכ- 95% ביחס לשנה זו. בהשוואה ליעד האמריקני להפחתת גזי החממה ב- 28-26% ביחס ל- 2005, ישראל תגדיל פלטות גזי חממה ב-10% ביחס לשנה זו .
התכנית הישראלית כוללת התחייבות להפיק 17% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030. האיחוד האירופי בכללותו הציב יעד של 27% חשמל מאנרגיה מתחדשת ב- 2030 (גרמניה 45% חשמל מאנרגיה מתחדשת ב- 2030, איטליה 26% עד- 2020, דנמרק: 50% עד- 2020); ארה"ב קבעה יעד של 28% ב- 2030 ואפילו אוסטרליה, שממשלתה ידועה באהדתה לפחם, יעד של 23% עד-2025.
סקר שערך מכון שריד עבור גרינפיס בסוף חודש אוגוסט 2015 מראה כי שמונים ושבעה אחוזים מקרב הציבור הישראלי תומכים בקידום מתווה השמש ומצפים לו, בדומה למתווה גז. עוד עולה מהסקר כי חמישים וארבעה אחוז מציבור בעלי הגגות יהיו מוכנים להתקין מערכת להפקת חשמל סולארי אם הדבר יתאפשר מבחינה בירוקראטית. הציבור תומך בשימוש בחשמל סולארי, בין היתר כי הוא זול יותר ונקי יותר מחשמל ממקורות אחרים.
שינוי האקלים מתבטא בהקצנה אקלימית, בריבוי של אירועי חום ושל אירועי גשם קיצוניים, בשינוי במשטר המשקעים ובסופות, ואף מחולל שינויים דרמתיים בפעילות הכלכלית על פני כדור הארץ. בני-האדם מגבירים את אפקט החממה ומעצבים מחדש את מערכת האקלים תוך פרק זמן אפסי במונחים גיאולוגיים. משנת 1880 עד שנת 2012 עלו הטמפרטורות ב- 0.85 מעלות צלזיוס. בהתאם לפליטות גזי החממה, ההערכה היא שטמפרטורת כדור הארץ תעלה בין שנת 2016 לשנת 2035 בין 0.3 מעלות לבין 0.7 מעלות, וכי עד שנת 2100 עלולה הטמפרטורה לזנק ב- 4.8 מעלות לפחות.
מעבר להיבטים הבריאותיים, החברתיים והאסטרטגיים, התמיכה הכספית באנרגיות המתחדשות היא צעד כלכלי נכון בזכות התועלות הכלכליות שבצדה. בישראל, ייצור חשמל מאנרגיית שמש מצמצם זיהום אויר ומפחית את התחלואה. הוא חוסך רכישה של דלקים מאובנים, בנייה של תחנות כח ותחזוקתן ומגביר את הביטחון ואת העצמאות האנרגטיים של ישראל. עובדות אלה עמדו ביסוד עבודתה של ועדה בראשות פרופסור יוג'ין קנדל, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הוועדה בראשות פרופסור קנדל בחנה בשנים 2010־2011 את התועלות המשקיות הטמונות בשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הישראלי וכימתה אותן. באוקטובר 2014, הממשלה אימצה את עקרונות ועדת קנדל לתועלות משקיות של אנרגיות מתחדשות (החלטה מספר 2117 מיום 22 באוקטובר 2014). למרבה הצער, ההחלטה לא יושמה ומשרד האנרגיה שמופקד על ביצועה לא עשה דבר כדי לקדמה.
