'אדם טבע ודין' פנתה לשר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ, וקראה לו לעגן לאלתר בהחלטת ממשלה את סגירת התחנות הפחמיות בחדרה, כפי שהתחייב באוגוסט האחרון.
"כדי להבטיח את סגירת היחידות 1-4 טרם שנת 2022, ושההחלטה הזאת לא תהיה נתונה למשבי רוח אשר לעיתים חולפים על פני החלטות ממשלה, יש לעגן בה אבני דרך נוקשות; על העמידה או אי עמידה באבני הדרך יש לדווח לועדת הפנים והגנת הסביבה אשר תהיה אחראית על הפיקוח על יישום ההחלטה ועל אכיפתה. לבסוף, יש להבטיח שהחלטת הממשלה לוקחת בחשבון את ההתחייבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל בתחום של הפחתת פליטות ואף משלבת בצעדים ליישומה את יעדי ההתייעלות האנרגטית והאנרגיה המתחדשת", נכתב בפנייה לשר שטייניץ.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' הסביר: "החשש הגדול עליו התרענו עם ההכרזה על סגירת התחנות הפחמיות הוא האפשרות הממשית שבה נשאיר קירחים מכל הכיוונים – גם לא יותקנו סולקנים שמטרתם לצמצם את זיהום האוויר וגם לא תיושם ההחלטה לסגור את התחנות הפחמיות. אנו קוראים לשר שטייניץ שלא להקל ראש בבריאותם של תושבי ישראל ולעגן בהקדם את סגירת התחנות הפחמיות".
ב'אדם טבע ודין חוששים מ"תקדים רידינג" שבו פרק הזמן שלקח מרגע ההכרזה על ההסבה לגז טבעי ועד ליישום ארך 13 שנה. במקרה זה, בשנת 1993 דרש המשרד לאיכות הסביבה שחברת החשמל תתקין בתחנת הכוח רדינג מסננים להקטנת זיהום אוויר. חברת החשמל ביקשה דחייה בביצוע הפרויקט כדי ליישם חלופה להקטנת הזיהום באמצעות הסבת התחנה לגז טבעי. מאז, עיכובים בביצוע ההסבה לגז גרמו לבקשות ולדחיות חוזרות ונשנות, והביאו להמשך עבודת התחנה שנים רבות נוספות בדלק מזהם (מזוט) וללא מסננים. רק לאחר עתירה לבג"צ בשנת 2006 של עמותת אדם טבע ודין ומאבק ציבורי ארוך, שגם גרם לסגירה זמנית של התחנה לשלושה חודשים, עברה לבסוף התחנה לעבודה בגז טבעי.
