ביום שני השבוע, 5 באוקטובר, עם שחר, הוצאו להורג בכלא המרכזי של אספהאן שני צעירים: אליריזא ספאהי, בן 25, ואליריזא רייסי, בן 21. אתר "מיזאן", סוכנות החדשות של מערכת המשפט האיראנית, הודיע כי השניים נתלו לאחר שבית המשפט העליון אישר את גזרי הדין. לפי ההודעה הם הורשעו ב"חברות בקבוצה חמושה" וב"פגיעה בביטחון הלאומי", בתיק הריגתם של ארבעה שוטרים בכיכר עליח'אני באספהאן במהלך מחאות ה-8 בינואר. מתי נעצרו ומתי נשפטו, ההודעה הרשמית לא פירטה.
מאחורי ההודעה היבשה מסתתר אחד הסיפורים הקשים שיצאו מאיראן בחודשים האחרונים. לפי Al-Monitor, ספאהי נעצר ב-10 בינואר יחד עם אמו, שמרצה כעת חמש שנות מאסר. גם בת זוגו, מהשאד כאשאני בת ה-22, כלואה בעקבות המחאות. בן דודו, אבולפאזל, היה ברשימת הנאשמים שתוכננו לתלייה פומבית יחד איתו. כבר ב-28 ביולי הובל ספאהי לתלייה פומבית, אך זו נעצרה ברגע האחרון לאחר שלקה בהתקף לב ואושפז. בתום האשפוז הוחזר לכלא, לתא שממנו לא יצא עוד.
בערב שלפני ההוצאה להורג, 4 באוקטובר, נערך טקס הנישואין של ספאהי וכאשאני בטלפון, דרך עורך דינו ובהסכמת שני האבות. רשויות הכלא סירבו לאפשר טקס פנים אל פנים. לפי הדיווח, המוהר היה ספר קוראן, סוכר גבישי ושושנה אדומה.
"הם נישאו, אבל שלא בפניהם"
אמרה רויה ברומנד, ממייסדות מרכז עבדולרחמן ברומנד לזכויות אדם
מרכז עבדולרחמן ברומנד לזכויות אדם טוען כי בתיק היו "פגמים פרוצדורליים חמורים" וכי בית המשפט התעלם מראיות ההגנה, בהן צילומים שלפיהם ספאהי כלל לא היה בזירה. מאי סאטו, הכתבת המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם באיראן, דיווחה כי גופתו לא הוחזרה למשפחה באספהאן אלא הועברה לכאשאן, כ-200 קילומטרים משם.
רקע: מהמחאה על יוקר המחיה למלחמה על המשטר
המחאות פרצו בטהרן ב-28 בדצמבר 2025 על רקע יוקר המחיה, והתפשטו במהירות לגל ארצי שקרא לסיום שלטון אנשי הדת. השיא נרשם ב-8 וב-9 בינואר. לפי אל-שרק אל-אווסט, הרשויות עצמן הודו בכ-3,000 הרוגים במהלך המחאות, אך תלו את האחריות ב"פעולות טרור" שלדבריהן תוזמרו בידי ארצות הברית וישראל. ארגוני זכויות אדם בגולה מדווחים על מספרי הרוגים גבוהים יותר ועל דיכוי אכזרי.
בתוך שבועות הידרדר המצב למלחמה. בפברואר החלה המתקפה האמריקנית-ישראלית על איראן, ואל-ג'זירה מונה היום את היום ה-223 מאז פרוץ המלחמה ואת היום ה-114 מאז נחתם מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהרן. לפי ארגוני זכויות האדם, ההוצאות להורג הואצו עם תחילת המלחמה. גם לפני כן השיא היה כבד: לפי ארגון Iran Human Rights וארגון "יחד נגד עונש המוות", בשנת 2025 הוצאו להורג באיראן לפחות 1,639 בני אדם, המספר השנתי הגבוה ביותר מאז 1989. אמנסטי אינטרנשיונל מציינת כי איראן מבצעת יותר הוצאות להורג מכל מדינה בעולם מלבד סין.
המספרים: 70 שנתלו, 194 ממתינים
האתר הלבנוני "ג'נוביה" פרסם ביום רביעי, 7 באוקטובר, ריכוז נתונים של ארגוני זכויות אדם איראניים. לפיו, בין 7 בינואר ל-5 באוקטובר הוציאו הרשויות להורג לפחות 70 אסירים פוליטיים, ועוד 194 אסירים פוליטיים ממתינים לביצוע גזר דין מוות. "המספרים הללו הם רף מינימלי, והם כוללים רק מקרים שדווחו ואומתו", מדגישים עורכי הרשימה, ומצביעים על "היעדר שקיפות שיפוטית והגבלות על הגישה למידע על האסירים".
מתוך 70 שהוצאו להורג, 35 נתלו בתיקים הקשורים למחאות. 9 הוצאו להורג בתיקים הקשורים ל"מלחמת 12 הימים" ולמלחמה שאחריה. 26 נוספים הוצאו להורג בתיקים פוליטיים ואידיאולוגיים אחרים: 13 בשל קשר או חברות בארגוני אופוזיציה, מהם 9 בשל קשר למוג'אהדין אל-ח'לק, 2 בשל קשר למפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית, ועוד כמה בשל קשר לג'ייש אל-עדל ולאנסאר אל-פורקאן הבלוצ'יים. 7 הוצאו להורג באשמת ריגול, ארבעה מהם לטובת ישראל. כל 70 שהוצאו להורג היו גברים. 29 מהם היו מתחת לגיל 30.
הנתונים הגיאוגרפיים מגלים ריכוזיות מטרידה. 32 הוצאות להורג בוצעו בכלא קזל חסאר שבכרג' שמערבית לטהרן, ו-12 באספהאן. יחד, שני הכלאים הללו אחראים לכ-62% מכלל ההוצאות להורג. אחריהם מגיעים משהד (כלא וכילאבאד) ואורומיה, עם 5 בכל אחת, ואחריהן קום ושאהרוד. בין המוצאים להורג היו גם שלושה אזרחי אפגניסטן, שני עיראקים ואזרח איראני-שוודי.
ברשימת הנידונים למוות התמונה חמורה עוד יותר: 113 מתוך 194 נעצרו בעקבות המחאות, 10 בתיקים הקשורים למלחמות ו-71 בתיקים אחרים. ברשימה 13 נשים. לפחות שבעה מהנידונים היו קטינים מתחת לגיל 18 בעת האירועים המיוחסים להם, ואמנסטי אינטרנשיונל כבר הזהירה מפני הוצאה להורג קרובה של חמישה מהם.
אספהאן: בתי משפט בווידאו, עשר דקות למשפט
הכלא המרכזי של אספהאן, הקרוי גם "דסתגרד", הפך לסמל של הגל הנוכחי. לפי הנתונים 45 מהנידונים למוות מוחזקים בו, יותר מבכל כלא אחר באיראן. עוד ביולי דיווח ארגון Iran Human Rights כי יותר מ-70 מפגינים שנעצרו במחאות ינואר ממתינים שם להוצאה להורג, ו-26 מהם מוחזקים בתאי בידוד שלפני ביצוע. בתיק כיכר עליח'אני לבדו נעצרו בתחילה 62 בני אדם, ו-16 הואשמו.
תיאורי המשפטים שהגיעו לארגון מעוררים צמרמורת. לפי מקור שצוטט בדו"ח, נאשמי כיכר עליח'אני נשפטו בשיחות טלפון או וידאו מתוך הכלא וללא עורכי דין: "רק הם בחדר עם שני סוהרים, ושופט בצד השני של הקו". ערפאן אספנדיארי בן ה-18 וגול מוחמד מוחמדי בן ה-23, אזרח אפגני, נשפטו בהליך שנמשך כעשר דקות בסניף הראשון של בית הדין המהפכני באספהאן. גזר דין המוות של אספנדיארי בוטל פעמיים, ולפי הדיווח הוחזר לתוקפו לאחר שהתיק הועבר לבית משפט אחר. שניהם הוצאו להורג ב-19 ביולי. נאשם אחר, מהראן סייד-זאדה, הוחזק לפי הדו"ח שלושה חודשים בנתק, עונה לכאורה ונשפט בלי עורך דין. העליון אישר את גזר דינו.
בשתי מחלקות בכלא פתחו האסירים בשביתת רעב נגד ההוצאות להורג המתוכננות. לפי מקורות הארגון, הנהלת הכלא הפעילה עליהם לחץ ואיומים עד שהפסיקו. גם המשפחות מקבלות איומים כדי שיחדלו לפרסם את תיקי יקיריהן.
"העובדה שיותר מ-70 מפגינים נמצאים בנידוני המוות בכלא אחד מעידה על כך שהמספר האמיתי של גזרי דין המוות גבוה בהרבה"
אמר מחמוד אמירי-מוקדם, מנהל ארגון Iran Human Rights
לדברי מנהל הארגון, "לחץ בינלאומי מתמשך ונחוש נותר הדרך היחידה למנוע גל נוסף של הוצאות להורג". הוא הזהיר כי הרשויות עלולות לנצל את חידוש המלחמה, בזמן שתשומת הלב הבינלאומית נתונה למקום אחר.
שבוע אחד, שלושה גרדומים
תליית ספאהי ורייסי לא הייתה אירוע בודד. יומיים קודם לכן, בשבת 3 באוקטובר, הודיעה מערכת המשפט על הוצאתו להורג של סיאווש ג'משידי ח'יראבאדי. לפי ההודעה הרשמית, שצוטטה בסוכנות רויטרס, הוא ירה לפחות שלושה כדורים לעבר שוטרים ב-8 בינואר, יצר קשר ברשת עם אנשים כדי לארגן פעילות "אנטי-ביטחונית" וביקש תשלום על ביצוע "משימה". מערכת המשפט לא ציינה מי עמד לכאורה מאחורי התשלום. הוא נעצר יומיים לאחר הירי בשהרכורד שבדרום-מערב המדינה, ולפי הרשויות היה ברשותו אקדח. במקביל דווח על הוצאה להורג בשאהרוד של ארווין ח'ירח'ואה, ועל הוצאה להורג נוספת של אדם שהואשם כי העביר מידע על אתרי טילים למודיעין הישראלי.
עם שלוש ההוצאות להורג של 3 עד 5 באוקטובר, עלה מספר המוצאים להורג בתיקי מחאות ינואר ל-35 לפי ספירה אחת, ול-34 לפי ספירת Iran Human Rights. כל ההאשמות מקורן במערכת המשפט האיראנית, ואף אחת מהן לא אומתה באופן עצמאי.
ניתוח: למה דווקא עכשיו
הקו המנחה של טהרן ברור. כלפי חוץ הנשיא מסעוד פזשכיאן מצהיר כי איראן "לא תנטוש את שולחן המשא ומתן", ובאל-עראבי אל-ג'דיד הוא מציב את ויתורה של וושינגטון על "מדיניות האיום" כתנאי לדיאלוג. כלפי פנים, מערכת המשפט ומנגנוני הביטחון מבהירים שהמחאות של החורף לא יישכחו ולא יימחלו. הנרטיב הרשמי, שלפיו המפגינים היו "טרוריסטים" ששוגרו בידי ארצות הברית וישראל, משמש הצדקה לטיפול בכל תיק מחאה כתיק ביטחוני, בבתי הדין המהפכניים, תחת סעיפי "הפגיעה בביטחון הלאומי" ו"השחתה עלי אדמות".
למשטר יש שלושה יתרונות במצב הנוכחי. ראשית, המלחמה והמשא ומתן מסיטים את הזרקור הבינלאומי. שנית, מצב החירום מאפשר להציג כל מחאה ככלי בידי האויב. שלישית, ההוצאות להורג משדרות לציבור, שעדיין חי תחת אינפלציה גבוהה וקריסת הריאל, מסר הרתעה פשוט: המחיר של יציאה לרחוב הוא חבל התלייה. הבחירה בתליות פומביות ובריכוז הוצאות להורג בערים שבהן המחאה הייתה עזה, כמו אספהאן וכרג', אינה מקרית.
אבל לאסטרטגיה הזו יש גם מחיר. כל סיפור כמו זה של ספאהי, חתן שנישא בטלפון ונתלה עם שחר, הופך לסמל ברשתות האיראניות ובגולה, ומעמיק את הנתק בין השלטון לבין הדור הצעיר: 29 מתוך 70 המוצאים להורג היו מתחת לגיל 30. עם 194 נידונים הממתינים בתאים, ובהם 13 נשים ולפחות שבעה שהיו קטינים, השאלה איננה אם יגיעו הוצאות להורג נוספות, אלא כמה, ומתי ייפתח המשפט הבא של עשר דקות.
