בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ארניה) נעתר לבקשת רשות מקרקעי ישראל שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), והוציא במהלך חול המועד פסח צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, האוסר על המשך פעילות הכנסת פסולת בניין לתוך שטחי מושב אחיסמך בקרבת לוד. פעילות מעקב חשאית של מפקחי רשות מקרקעי ישראל איתרה באחיסמך מאגר פסולת בלתי חוקי שהוקם על קרקע חקלאית, וכמויות גדולות של פסולת ששונעו למושב לקראת הטמנה בלתי חוקית

השלכת פסולת במושב אחיסמך
השלכת פסולת במושב אחיסמך

בשבוע שלקראת חג הפסח הבחינו מפקחים של מרחב ת"א מרכז בחטיבת השמירה על הקרקע של רשות מקרקעי ישראל, בתנועה חריגה של משאיות הנושאות פסולת בניין לתוך מושב אחיסמך. על מנת להתחקות אחר המשאיות הוקם בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל צוות מפקחים ייעודי אשר ביצע פעולות מעקב סמויות אחר המשאיות. בשלב זה הוכנסו לתמונה גם רשויות אכיפה נוספות – הסיירת הירוקה, והמשטרה הירוקה שבמשרד להגנת הסביבה. כאשר הצטברו ראיות מגובות בצילומים על פעילות אסורה המתקיימת באופן אינטנסיבי לקראת פגרת חול המועד פסח, הועבר החומר לפרקליטות מחוז מרכז במשרד המשפטים, אשר העמיד למטרה זו צוות פרקליטים להגשת בקשה לצו מניעה זמני וכתב תביעה נגד 7 בעלי זכויות במשקים במושב אחיסמך ונגד ועד האגודה.

הצורך המיידי בהגשת הבקשה נבע הן מגילוי הפעולות האסורות בעת התרחשותן והן מחשש שפגרת חול המועד תנוצל להטמנת פסולת הבניין בתוך שטחים חקלאיים של המושב, בידיעת ועד האגודה.

לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עוה"ד לילך דיין, מאיר אסרף ואריאל נתן, בתקופה האחרונה נראות משאיות רבות הנושאות פסולת בניין נכנסות לתחומי מושב אחיסמך ופעילות ערה אותרה בחלק של המושב המהווה שדה חקלאי, בו הוקם אתר הטמנה לא מורשה. באתר נערמה כמות גדולה מאוד של פסולת בניין ועודפי חפירה, המועברת ממשקים שונים במושב, באופן בלתי פוסק. הפסולת מגיעה מאתרים שונים מחוץ למושב וייתכן אף שהיא מכילה פסולת אורגנית ופסולת מזוהמת, דבר שעשוי לגרום למפגעים סביבתיים חמורים ולפגיעה בבריאות הציבור.

בשטחי מושבים שונים וביניהם מושב אחיסמך, הולך ומתפתח ענף בלתי חוקי בתחום פסולת בניין. מפקחי רשות מקרקעי ישראל גילו כי משקים במושב משמשים כתחנות מעבר לפסולת ובעליהם גוזרים מכך רווחים כספיים, מתעשרים שלא כדין על חשבון הקרקע הציבורית ואף גורמים נזק לקופה הציבורית, זאת במקום שהפסולת תפונה לאתרי הטמנה מורשים הפועלים לפי רישיונות ותמורת תשלום היטל לקופת המדינה.

לפי כתב התביעה קיים חשש כבד כי בימים הקרובים ערמות הפסולת באתר ההטמנה יגדלו משמעותית ותבוצע הטמנה של הפסולת בקרקע. באופן זה, מלבד השימוש בקרקע הציבורית הנוגד את מטרת החוזה ומלבד העובדה שעומדת להתבצע הטמנת פסולת שלא בתחומי אתר הטמנה מורשה הפועל כדין, הרי שפעילות זו עשויה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים לקרקע ולסביבה. בכל שנה נוצרת בישראל כמות עצומה של פסולת בניין ועודפי עפר, פסולת המהווה את אחד המפגעים הסביבתיים הקשים במדינת ישראל. חלק לא מבוטל מפסולת זו מגיע באופן בלתי חוקי לשטחים פתוחים אשר ייעודם הינו שימוש חקלאי ולאזורי טבע ייחודיים אשר נפגעים, לא אחת, אנושות.

כאמור, בית המשפט קיבל את בקשת רמ"י באמצעות פרקליטות מחוז מרכז וקבע, כי על המשיבים להימנע מהמשך פעילותם עד להחלטה אחרת. מיד עם קבלת ההחלטה פעלו מפקחים של רמ"י למסור את הצו לכל המשקים נגדם התקבלה ההחלטה, והללו נדרשו להפסיק מיד את שינוע המשאיות לתוככי המושב. מדובר בפעולה חריגה של רמ"י והפרקליטות, המהווה הקדמה לפעילות אכיפה יזומה ומהירה בשילוב כוחות, על מנת למנוע היווצרות מצב קיים המקשה על החזרת הקרקע למצבה הטבעי.

הבקשה הוגשה במסגרת מבצע אכיפה משולב של רשות מקרקעי ישראל- החטיבה לשמירה על הקרקע והמשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ופרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).

"המדינה על זרועותיה, נחושה להלחם בתופעה פסולה זו הפוגעת בכלל הציבור בכל היבט, החל בבריאות, באיכות החיים ובכלכלה. בימים הקרובים יינקטו הליכים נוספים כנגד ההפרות." אומר שי קרפ, סגן מנהל החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל.