הירושה היא הענקת הרכוש של הנפטר לידי יורשיו אשר מכונה גם "עזבון" וכולל הן את זכויותיו והן את חובותיו של הנפטר. התחום מוסדר בחוק הירושה שקובע את הכללים בנושא, ככל שלא קיימת צוואה בעלת תוקף שניתנת למימוש באמצעות צו צוואה, היורשים של הנפטר יקבעו על פי ההסדר הקבוע בחוק באמצעות צו ירושה.

 

קרדיט תמונה: freepik
קרדיט תמונה: freepik

 

 

על סדר חלקות הירושה:

המחוקק קבע כי חלוקת הירושה תיעשה בהתאם למעגלי הקרבה למוריש. כך מי שיירש את האדם לפי סעיף 10 לחוק הם קודם כל בן הזוג של הנפטר בזמן מותו, הילדים שלו והצאצאים שלהם, לאחר מכן ההורים שלו ובסוף ההורים של הוריו.

סעיף 11 לחוק קובע את אופן חלוקת הנכסים בין היורשים. לפי סעיף 11(א) בן הזוג של הנפטר ייטול את המכונית המשפחתית ואת המיטלטלין ששייכים לפי הנסיבות למשק הבית המשותף ומחצית מהעיזבון.

החוק קובע בסעיף 55 את הזכות של הידוע בציבור או הידועה בציבור לרשת את בן הזוג, באופן שאם השניים לא היו נשואים אחד לשני אבל ניהלו משק בית משותף ובזמן הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי, רואים את הנפטר כמי שהאדם ציווה לו את מה שהיה מקבל אם כן היו נשואים.

כך שבאופן זה, כל עוד אין הוראה אחרת בצוואה שהשאיר המנוח, גם ידוע בציבור יכול לרשת את מה שהיה אמור לרשת בן הזוג הנשוי.

לפי סעיף 11 אם המוריש הניח אחריו ילדים או נכדים הם יתחלקו עם בן הזוג, כאשר הילדים או הנכדים יחדיו מקבלים מחצית מהעיזבון ובן הזוג את החצי השני. במקרים בהם לא היו למוריש ילדים, בן הזוג יתחלק עם הורי המוריש כאשר הם יחדיו יקבלו מחצית.

 

בכתבה קודמת דיברתי על בית המשפט לענייני משפחה >>>

 

מי יורש אדם ערירי?

כשנפטר אדם ללא קרובים שלפי החוק יורשים אותו, המדינה תירש את רכושו. העיזבון שהמדינה יורשת ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.

מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה?

בקשה לצו רשאים להגיש יורשיו של המוריש או כל אדם אחר הטוען להיות היורש של המנוח או בעל עניין בעיזבון. במרבית המקרים בני המשפחה יגישו את הבקשה לצו הירושה, אך ישנם לא מעט מקרים בהם צו הירושה מוגש על ידי בעלי עניין נוספים. כמו לדוגמה נושיו של אחד היורשים או של המוריש אשר מעוניינים לקבל את כספם בחזרה.

נהוג להגיש את הבקשה לצו הירושה במשרדי הרשם לענייני ירושה המשויכים למחוז מגוריו של הנפטר. רק לאחר הסכמת היורשים לגבי אופן חלוקת הירושה וחתימתם על תצהיר המקנה את זכויות השיפוט לבית הדין הרבני ניתן יהיה להגיש את הבקשה לצו הירושה.

כמו כן ניתן להגיש את הבקשה לצו הירושה באופן עצמאי דרך השירותים המקוונים או הפרונטליים לפי בחירת היורשים. מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין ירושות וצוואות המתמחה בתחום, כך תוכלו להימנע מטעויות נפוצות העלולות להאריך את תהליך הבקשה בייחוד כאשר מדובר במקרים בהם הטיפול בתיק עובר לידי בית המשפט לענייני ירושה.

 

7 טיפים למתגרשים טריים >>>

 

למה צריך צו ירושה?

כאשר אדם נפטר, יש להעביר את הרכוש אשר צבר במהלך חייו ליורשים שלו. בין אם מדובר בסכומי כסף משמעותיים ובנכסי נדל"ן יקרים ובין אם במטלטלין שלהם בעיקר ערך רגשי, חשוב כי הליך העברת הרכוש לידי היורשים ייעשה באופן מסודר ומפוקח. הדבר נעשה על ידי הוצאת צו קיום צוואה, כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה ועל ידי צו ירושה, בהעדר צוואה. צו ירושה מצהיר על זהות היורשים וחלקם בעזבון על פי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 ורק לאחר קבלתו, יוכלו הם לקבל את הנכסים שירשו.

 

מעמד הירושה במסגרת חלוקת רכוש

במסגרת הנישואין, חיים זוגות רבים חיי שיתוף ולעת גירושין, מתחלק הרכוש שנצבר בחלקים שווים בין בני הזוג. למרות האמור לעיל, במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל על זוגות שנישאו לאחר ה 1/1/1974, ירושות ומתנות לא יתחלקו בין בני זוג לעת גירושין ויישארו אצל אותו אדם שקיבל את הירושה, או את המתנה. אך גם לכך קיימים סייגים והסתייגויות והם באים לידי ביטוי, בפסיקת בתי המשפט.

 

ירושת חובות הנפטר:

לא תמיד הירושה היא רק זכות היורשים. לעתים, מתברר כי הירושה מביאה עמה חובות שנצברו במהלך חייו של האדם המנוח. לעתים, חובות אלו אף לא נרשמים בדרך של עיקולים וכד', אלא מתגלים בצורת מכתב מעו"ד או כצו עיקול בלשכת הוצאה לפועל.

קיימת הבחנה בחוק הירושה בין התקופה שלפני חלוקת העיזבון ולאחריו.

לפני חלוקת העיזבון חלים החובות (אלו שלא התבטלו עם פטירת המנוח) על העיזבון בלבד ואינם חלים על יורשיו. החובות ישולמו מתוך נכסי העיזבון בלבד גם אם אין די בנכסים אלו כדי לכסות אותם.

באשר לתקופה שלאחר חלוקת העיזבון- אם לפני חלוקת העיזבון פורסמה כדין מודעה המזמינה את הנושים להודיע על חוב ונפרעו החובות הידועים, אין היורשים חייבים לשאת בחובות שהתגלו לאחר מכן. אם לא פורסמה מודעה והיורשים לא ידעו אודות החוב, חייב כל אחד מהם לשאת בחוב עד לשיעור החלק שקיבל מהעיזבון. אם ידעו היורשים על החוב חייב כל אחד מהם לשאת בו עד לשיעור שווי העיזבון כולו.

יורש שזכה בנכס ספציפי מכוח צוואה אינו אחראי לחובות כלליים של העיזבון כל עוד יש בידי הנושה לגבות את חובו מיורשים אחרים שלא קיבלו נכסים ספציפיים. גם אם יחויב יורש זה בחובות העיזבון יהיה זה רק עד לשיעור הנכס הספציפי שקיבל.

במקרה של ירושה מכח צוואה, חלוקת החובות תהיה בהתאם להוראותיו של המוריש הרשאי לפטור חלק מהיורשים מאחריות לחובות, או לחלק אחריות זו באופן שימצא לנכון.

 

מידע נוסף על עורכי דין גירושין בקריות, תמצאו אצלי באתר.

שלכם,

עורך דין אמיר בר-לב