במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שיפוטיות אשר אליהן יש לפנות בענייני גירושין. הראשונה היא ערכאה אזרחית, הפוסקת על פי הדין האזרחי והיא בית המשפט לענייני משפחה. השנייה היא ערכאה דתית, הפוסקת על פי ההלכה והיא בית הדין הרבני.
תביעת הגט עצמה תוגש תמיד אל אחד מבתי הדין הרבניים, היות שלבית הדין הרבני, סמכות ייחודית ובלעדית לתת גט לבני זוג נשואים. אולם, בשאר הנושאים הנוגעים להליך הגירושין כמו חזקה על הילדים או חלוקת רכוש, אין לבית הדין הרבני סמכות ייחודית אלא סמכות מקבילה לערכאה האזרחית, קרי לבית המשפט לענייני משפחה.
משמעותה של הסמכות המקבילה היא כי ניתן להגיש כל תביעה אל בית הדין הרבני או אל בית המשפט לענייני משפחה, על פי בחירה.
אם כן, אדם אשר רוצה להתגרש, יגיש את תביעת הגט עצמה אל בית הדין הרבני כאשר באפשרותו להחליט האם לכרוך את שאר נושאי הגירושין בתוך תביעת הגט או האם להגיש את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה. בעניין זה אין להשתהות שכן אם בת הזוג תקדים את בן הזוג ותגיש את התביעות למי מן הערכאות, תתפוס זו סמכות מפאת היותה הראשונה בזמן ועל כן, לא תיוותר לבן הזוג, הבחירה.
הרבנות היא המוסד אליו פונים בכדי להינשא ואילו כשרוצים להתגרש, פונים אל בית הדין הרבני. איך מתגרשים והיכן? כיצד נראה טקס הגירושין ומתי יש צורך בהוכחת עילות לגט?
איך מתגרשים והיכן?
בישראל, כמו במדינות אחרות רבות בעולם, מספרם של הזוגות המתגרשים הולך וגדל עם השנים. אולם, כאשר זוג נישא, הוא אינו סבור לעולם כי ירצה להתגרש. לכן, רוב האנשים אינם יודעים איך מתגרשים והיכן.
ראשית, חשוב לזכור כי לבית הדין הרבני סמכות ייחודית במתן גט ולכן, תביעת הגט עצמה תמיד תוגש אל אחד מבתי הדין הרבניים. אולם, בכל הנוגע אל שאר ענייני הגירושין, הדבר נתון לבחירת בני הזוג או ליתר דיוק, למי מהם אשר יגיש ראשון את התביעות לאחת מן הערכאות.
במה דברים אמורים? מלבד הגט עצמו המסור בבלעדיות לבית הדין הרבני, ישנן סמכויות הנוספות הכרוכות בגירושין כמו למשל חלוקת הרכוש בין בני הזוג, קביעת החזקה על הילדים, וגובה תשלום המזונות. בעניינים אלו ואחרים, מוסמכות לדון שתי הערכאות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה ולכן, הערכאה אליה הוגשו קודם התביעות, היא זו המוסמכת לדון בהן.
החלטה לאיזו ערכאה להגיש את התביעות אינה יכולה להתקבל באופן שרירותי וכל אחד מבני הזוג אשר רוצה להתגרש, צריך לפנות לייעוץ משפטי, טרם יחליט לאיזו ערכאה להגיש את התביעות.
רוצה להתגרש – איך נראה טקס הגירושין?
כאשר בני זוג חושבים על גירושין, הם תוהים איך מתגרשים בפועל וכיצד נראה טקס הגירושין. ההתנהלות בבית הדין הרבני בכלל וטקס הגירושין בפרט, מעוררים לעיתים חששות אך חשוב מאוד לדעת כי המדובר בטקס פשוט הדיינים מסבירים היטב לבני הזוג מה עליהם לעשות. לפיכך, אין צורך להיות לחוצים ממעמד זה.
ביום הגט, יש להגיע אל בית הדין עם תעודת זהות, תעודת נישואין, כתובה, תמונות פספורט, אגרה וכמובן עדים.
כיצד נראה הטקס עצמו?
בירור השמות: הדיוק בשמות הוא כלל חשוב בנושא של איך מתגרשים. בית הדין הרבני מקפיד מאוד על השם המלא ועל כינויים של בני הזוג. חקירת העדים: אם הנך רוצה להתגרש, עליך להביא עמך עד אשר יכול להעיד על שמך ועל שמות הוריך ולכן מומלץ כי העד יהיה אחד ההורים או אדם אחר קרוב. הדבר נכון כמובן גם לגבי בת הזוג. כתיבת הגט: בית הדין הרבני נוהג על פי ההלכה היהודית הקובעת כי הבעל הוא זה המוסר את הגט לאשתו ולכן, ממנה הבעל שליח, את הסופר, שכתוב את הגט עבורו. בזמן כתיבת הגט, ימתינו בני הזוג מחוץ לאולם כאשר כתיבת הגט לוקחת לרוב, שעה. הטקס עצמו: איך מתגרשים הלכה למעשה, כלומר, איך נראה טקס הגירושין? לאחר סיום כתיבת הגט, מתבצע הטקס עצמו, קרי, מסירת הגט. הבעל מניח את הגט בידיה של האישה וחוזר אחרי דברי הדיין. בסיום הטקס, יאמר בית הדין לאישה כי היא מותרת כל אדם.
עילות לגט – מתי צריך אותן?
בית הדין הרבני אינו מאפשר גירושין בכל מקרה והדבר תלוי בהסכמת הצדדים או לחילופין, בקיומה של עילה לגט. כאשר בן זוג אחד בלבד רוצה להתגרש והשני, מתנגד לכך, על מנת לקבל
את הגט, יהיה בן הזוג אשר רוצה להתגרש, להוכיח את קיומה של עילת גט כגון עקרות, מומים, בגידה וכולי.
עילת הגט תצוין בכתב התביעה ויש להציג את כל ההוכחות לקיומה של העילה. ישנן עילות המצריכות רמת הוכחה גבוהה יותר מאחרות אך באופן כללי, חשוב להבהיר כי בית הדין הרבני
לא יקבל טענה בעלמא, ללא ראיות.
איך זוגות נשואים מתגרשים בישראל? בבית הדין הרבני אשר מוסמך באופן בלעדי, לתת גט לזוג נשוי. אם אתה רוצה להתגרש ובת הזוג מסכימה, אין מכשול מיוחד בדרך לקבלת הגט אך אם
אתה רוצה להתגרש ואשתך אינה רוצה, יהיה עליך להוכיח כי קיימת עילה לגירושין, מבין העולות המוכרות בדין תורה.
