לעיתים אנחנו נוטים לשכוח כמה השפעה יש לדברים שקרו לנו בילדות, או הרגלים שלקחנו איתנו הלאה, להמשך ולחיים הבוגרים שלנו. סיטואציות חברתיות הן אתגר לא פשוט עבורנו כילדים ואם היו לנו כמה לא מוצלחות במיוחד, זה יכול להתפתח לחרדה חברתית של ממש.

כלים

 מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא פחד והימנעות מסיטואציות חברתיות שאינן מוכרות לנו, או בכלל (תלוי עד כמה קשה החרדה). לעיתים החרדה נובעת מניסיון רע שאכן קרה ונשאר לנו כטראומה, ולעיתים זה יכול להיות משהו שנתפס אצלנו כבעיה, אך אין לכך ביסוס אמיתי. ביישנות וחוסר ביטחון הולכים יד ביד עם חרדה חברתית, והם לרוב מובילים אליה. ילד ביישן ומופנם מרגיש לעיתים שהתכונות הללו בולטות בכל סיטואציה חברתית שהוא נמצא ומרגיש שמסתכלים עליו בצורה שונה. תחושות של לעג, דחייה וחוסר תשומת לב עולות בסיטואציות הללו.

 

איך החרדה מתבטאת?

כמו בכל סוג של חרדה, התקפי החרדה יכולים לנוע בין הקל אל הקשה. חשוב לנו לומר שבמקרה של חרדה אמיתית, שמפריעה לתפקוד היומיומי, אנחנו ממליצים לפנות לייעוץ אצל פסיכולוגית קלינית או פסיכולוג המתמחה בטיפול בחרדה.

אם כן, החרדה יכולה להתבטא בצורות שונות, תלוי גם באופי של האדם הסובל מהחרדה. ישנם מקרים בהם החרדה החברתית גורמת לסובל ממנה להתכנס בתוך עצמו, או במקרים אחרים דווקא להפוך להיות תוקפני כלפי הסביבה, כתוצאה מתחושת התסכול שמצטברת. ישנם אנשים ש"גדלו" עם החרדה וגם בחייהם הבוגרים הם נמנעים ממפגשים חברתיים ויצירת קשרים חדשים.

כדאי לדעת וחשוב לזכור: חרדה חברתית לא נמצאת איתנו רק בילדות, אלא יכולה להמשיך איתנו הלאה, או להתפתח גם בשנים מאוחרות יותר.

דרכי הטיפול בחרדה

ישנן גישות שונות לטיפול בחרדה חברתית, כולן כמובן ע"י אנשי מקצוע. ההתמקדות לרוב תהיה במחשבה. המחשבה שגורמת לנו להלחץ מסיטואציות חברתיות, הציפייה שיש לנו לדחייה וכו'. כמו בטיפולים נוספים, גם כאן המטרה היא "לאמן" את המוח להתמודדות עם המצבים הבעייתיים.

דרך טיפול נוספת, ובד"כ נלווית לטיפול שציינו בפסקה הקודמת היא התמודדות אמיתית עם מצבים חברתיים. כך למשל טיפול בקבוצה אשר חושפת למצבים חברתיים אמיתיים, כאלה שנמנענו מהם בעבר. חשיפה שכזו לאחר עבודה על דפוסי החשיבה יכולה לעשות פלאים ולאמת אותנו עם הפחדים הגדולים בצורה מודעת.