במלאת 5 שנים להיווסדה של הקרן, ולאור התקציב הגדול מהרגיל בשנה זו , החליטה הנהלת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים לבחון אפשרות לפעול למען פרויקט ברמה הלאומית, פרויקט רחב היקף בו יושקעו כ-45 מליוני שקלים. הפרויקט כולל תיאום ותכנון בין משרדי ממשלה, רשויות סטוטוריות גופים מוניציפליים וגורמים רבים נוספים. הקרן, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תוביל וותקדם את ביצוע הפרויקט.
כאמור, שביל ישראל לאופניים הוא הפרויקט הלאומי שנבחר בישיבת הנהלת הקרן, אליו יוקצו משאבי הקרן, ואשר ביצועו צפוי להמשך כ- 3 שנים. במסגרת הפרויקט יוקצו 45 מיליון ש"ח לביצוע של 600 ק"מ אשר ישלימו את כל רצף שביל ישראל לאופניים. זאת לאחר שבוצע כבר מקטע בין מצפה רמון לאילת ומקטע נוסף בין ערד למצפה רמון נמצא בשלבי תכנון מתקדמים.
הקרן לשמירה על שטחים פתוחים מיסודה של רשות מקרקעי ישראל, פועלת מכוח חוק לשמירה על השטחים הפתוחים במדינה ופועלת אל מול משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, גופים מוניציפליים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים לתמיכה בפרויקטים בשטחים הפתוחים ולשימורם. בקרן חברים: רשות מקרקעי ישראל ,משרד האוצר, מנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, רשות הטבע והגנים הלאומיים, השלטון המקומי ונציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה. במסגרת פעילותה הקרן מקצה מידי שנה, עשרות מיליוני שקלים לסיוע במימון פרויקטים העוסקים בשמירה, פיתוח סביבתי וטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים. בין הפרויקטים של הקרן: גן לאומי אפולוניה, פארק הכרמל, נחל חוה (ליד מצפה רמון), גן לאומי קרני חיטין, בקעת דיר חנא ועוד.
הפרויקט נבחן עפ"י הקריטריונים שנקבעו ע"י הנהלת הקרן בהחלטותיה הראשונות, הכוללים בין היתר את תרומתו ונגישותו של הפרויקט לתועלת הציבור והקהילה , תרומת הפרויקט לשמירה, טיפוח ושיקום של שטחים פתוחים ונופי מורשת ותרבות (נגישות והנגשה לציבור, אזורי עדיפות לאומית, שיקום שטחים ומוקדים פגועים, ישימות הפרויקט בעלויות מקרקעין, סטטוטוריקה ותמיכת הרשויות המקומיות ושיתוף פעולה מערכתי).
הפרויקטים שנבחרו לעלות להצבעה בהנהלת הקרן, לבחירה בפרויקט לאומי של הקרן הם:1. דרכי המים – שיקום אקולוגי וטיפוח לתועלת הציבור של נחל ציפורי ונחל שורק. שיקום אקו-הידרולוגי של הנחלים שורק וציפורי כולל שינוי תוואי הנחלים, ביטול שאיבות מים לצרכים חקלאיים ושיקום שטחים טבעיים, פיתוח תשתיות לטיילת, שבילי אופניים, הנגשה לציבור לנופש, תיירות, פנאי ואיכות חיים.
נפתולי מורד וגאון הירדן – שיקום חלקו הצפוני של נהר הירדן בחלק שמקיבוץ דגניה א' ועד מפל נהריים בשמורת טבע וגן לאומי כך שיווצר רצף טיול מהכנרת לנחל בזק. שיקום המע' האקולוגית, ניקוי קרקעות וטיהור המים, השבת החיים לנהר, שדרוג תשתיות לתיירות, טיילות , שבילי אופניים, הצבת פינות פנאי ונופש. פארק מדברי לאומי – ארץ המכתשים ודרכי הבשמים. שיתוף פעולה מקומי אזורי, לטיפוח ושמירת ערכי הנוף, האקולוגיה, טבע, והמורשת ההיסטורית והתרבותית היחודיים של האזור. איגוד כל שמורות הטבע, הדרכים, ערי המדבר העתיקות, האתרים והשבילים, וכן השטחים הפתוחים תחת פארק לאומי מדברי אחד. שביל ישראל לאופניים – שביל לאופני הרים שאורכו 1,200 ק"מ שמתחיל באזור החרמון ומסתיים במפרץ אילת. מדובר בהזדמנות למאות אלפי רוכבי אופניים בישראל להכיר את נופי הארץ. השביל יהווה רצף אחד של שביל אופני הרים לאורך השטחים הפתוחים תוך כדי מעבר במגוון נופים, אזורים טבעיים, אתרי תיירות חשובים, ויחשוף את הרוכבים למגוון התרבותי. לשביל חשיבות סביבתית, העצמת איכות השטח הפתוח ושמירה עליו, וכן חשיבות חברתית, תיירותי ואורח חיים בריא. המקטע בין מצפה רמון לאילת כבר בוצע על ידי רשות שמורות הטבע והגנים (רט"ג) ומקטע נוסף בין ערד למצפה רמון נמצא בשלבי תכנון מתקדם וימומן על ידי משרד התיירות/חמ"ת.
שביל ישראל לאופניים חרת על דגלו להיות שביל אופניים בר קיימא ולשם כך נעשתה עבודה מקיפה בנושא יחסי הגומלין בין הרכיבה לסביבה.
הסדרת השביל מכוונת את הרוכבים לתוואי מוגדר אשר נקבע בשיתוף אקולוגים וגורמי מקצוע ועובר בתאי שטח המתאימים לרכיבה ובכך מספק השביל הגנה מרכיבות בסביבה שבה הוא עובר.
תוואי השביל מורכב מנושאים שונים שביחד בונים תמונה של נוף תרבות טבע ומורשת שיש למדינת ישראל להציע לרוכב. העיקרון סביב התוואי הוא שכל יום רכיבה מאופיין בנושא מרכזי – התילים הגעשיים בגולן, צליינות לאורך תוואי דרך הבשורה, חקלאות והתיישבות בעמקים, מרחב ביוספרי טבע בהרי מנשה, עתיקות קיסריה, מישור החוף וחוף הים, הנחלים במישור החוף תנינים, העליה לרגל לירושלים, התילים המקראיים בלכיש, יער יתיר, מצדה, ים המלח, ארץ המכתשים, דרכי הבשמים, חקלאות הערבה והרי אילת. כל אלו מחברים לעשרות אתרים שבונים את דמותה של ארץ.
הפרויקט יביא בין היתר לחיזוק התיירות והכלכלה המקומית בפריפריה, קיבוץ ואיחוד השטחים הפתוחים במדינה לרצף אחד מצפון לדרום, ביסוס תיירות ברת קיימא וחינוך לאהבת וידיעת הארץ.
"מדובר בפרויקט רחב היקף ורב אתגרים שידרוש תכנון מחושב ושיתוף פעולה הדוק בין כלל הגורמים המעורבים בו הן הגופים המוניציפליים שבשטחיהם נמצאים אותם אזורים והן ברמה הלאומית, מכיוון שמדובר בשטחים רחבי ידיים שחוצים מספר רשויות. פרויקט לאומי שכזה יתרום הן לרווחת כלל הציבור שיוכל ליהנות מהפיתוח והתכנון, בו ישולבו ראיה עתידית וחשיבה סביבתית מתקדמת והן הדורות הבאים שיהנו מפירות הפרויקט." אמר עדיאל שמרון מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים .
