ניצחון חשוב על מדיניות הסתרת המידע של מאגרי הגז: משרד האנרגיה נעתר לעתירת המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע ופרסם אמש (א') את מרבית המידע על מאגרי הגז של ישראל. זאת, בהתאם להחלטת השופט אברהם רובין מבית המשפט המחוזי בירושלים בתשובה לעתירה שביקשה להורות לממשלה לחשוף את כל המידע על מאגרי הגז של ישראל. משרד האנרגיה העלה לאינטרנט שישה מתוך שבעה סעיפים שעליהם התבקש לפרסם מידע. הסעיף השביעי יישאר בחלקו סודי ויימסר רק למי שיחתום על הסכם סודיות, אם כי הממשלה נסוגה מדרישתה לתשלום של 50 אלף דולר תמורת המידע בסעיף השמיני וניאותה למסור אותו בחינם.  

כלים

מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי:

"הגז שייך לציבור ולמידע אודותיו יש חשיבות עצומה לכל אזרחי ישראל. הסתרת המידע סייעה ליצירת מתווה הגז שעולה לציבור מיליארדים ואנחנו עדיין נאבקים כדי לבטל אותו ולמזער את הנזק."

המשמר החברתי יפרסם היום את כל המידע שהצלחנו לחשוף ונמשיך להיאבק כדי לחשוף את יתר המידע שהממשלה ממשיכה להסתיר מהציבור.".

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, נירית בלייר

"מדובר בניצחון גדול לעיקרון לפיו המידע שייך לציבור ולא לממשלה והציבור זכאי לקבלו. הציבור זכאי לקבל גם את המידע שהממשלה מתעקשת להמשיך להסתיר.

עם זאת, חשוב להבין שהממשלה כבר לא דורשת כסף כדי לקרוא אותו אלא רק חתימה על הסכמי סודיות, ולמעשה כל אחד ואחד ממיליוני אזרחי ישראל יכול לעיין בו כעת. אנחנו קוראים לכמה שיותר מאזרחי ישראל, ביניהם כל הפעילים במאבקי הגז, הפעילים החברתיים להגיע למשרד האנרגיה, לחתום על הסכם הסודיות ולעיין במסמכים כדי שהציבור ידע הכול על הנכס שבידיו".

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, נירית בליירמנכ"לית התנועה לחופש המידע, נירית בלייר

עורך הדין אילן יונש ממשרד חי בר אל אילן יונש ושות', שהגיש את העתירה בשם המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע, מציין: "אנו שמחים על ההישג הגדול, אולם מצרים על פרק הזמן הארוך שנדרש למשרד האנרגיה להבין שהמידע שייך לציבור ומקווים שבתי המשפט ישכילו לקצר את לוחות הזמנים למסירת מידע ציבורי. מדובר בהישג תקדימי וחשוב מאוד. הממשלה נענתה למעשה לבקשה שלנו לחשוף את המידע וקיבלה את העיקרון המשפטי והמוסרי לפיו הוא שייך לציבור".  

ניצן מתן, רכז חופש המידע בארגון המשמר החברתי והיועץ המדעי של העתירה: "אנו שמחים מאוד על ההחלטה לפרסם את המידע, נעבור עליו ונלמד אותו לעומקו כדי להבין את משמעותו ונמשיך להיאבק לחשוף את החלק שעדיין מוסתר. חבל מאוד שהממשלה הסתירה מהציבור את המידע הזה בזמן הקריטי שבו נחתם הסכם הגז שפגע קשות באזרחי ישראל".

המידע המפורט פורסם באתר משרד האנרגיה בקישורים הבאים:

מצגת מידע טכני על המבנה של קרקעית הים התיכון :

 http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Lobby/Articles/Pages/Latest%20brochures%20and%20general%20presentations.aspx

המידע על 19 בארות הגז של ישראל (קידוחים) הכולל את שם הקידוח, מיקומו, החברה הקודחת, תאריך הקדיחה, עומק סופי וגיל גיאולוגי בעומק הסופי, וכן מפת המיקום וקובץ המיקום של קווי הסקר הסיסמי:

http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspx

דו"ח המכון הגיאולוגי משנת- 2008 המעיד על סיכוי גבוה למציאת מאגרי נפט וגז באגן הלבנט:

 http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Geological--Geophysical-Data-and-Reports.aspx

סקרים של חברות שונות:

 http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspxhttp://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Data-sources.aspx

http://www.energy-sea.gov.il/English-Site/Pages/Data%20and%20Maps/Geological--Geophysical-Data-and-Reports.aspx

שנתיים של עיכובים ומשיכות זמן

ארגון המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע עתרו לביהמ"ש וביקשו להורות למשרדי האוצר והאנרגיה לחשוף את כל המידע הטכני העומד בבסיס מתווה הגז, כולל הערכות כמויות הגז במאגרי הגז הגדולים – לוויתן ותנין, סקרים גיאולוגיים, תחזיות עתידיות ועוד. את העתירה הגישו בשם שני הארגונים עורכי הדין אילן יונש ואפרת גלר ניצן ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות'. ניצן מתן, רכז חופש המידע של המשמר החברתי, חבר מטה מאבק הגז ומומחה לכימיה, לגז ולאנרגיה, הכין את השאלות המדעיות שעמדו בבסיס העתירה.

המשמר החברתי ביקש את המידע כבר בסוף 2015 והממשלה סירבה להעניק להם אותו בנימוק שמדובר בסוד מסחרי. בתחילת 2017 התפרסם כי הממשלה מוכרת את אותו מידע עצמו למדינות וחברות זרות במסגרת מו"מ על ייצוא הגז. המשמר החברתי ביקש את המידע מחדש, אך נענה שיוכל לקבל אותו רק תמורת תשלום של 50 אלף דולר ובתנאי שישמור את פרטיו תחת סודיות. ביוני 2017 הוגשה העתירה ומאז המשיכו נציגי המדינה לעכב את הדיונים המשפטיים בתירוצים שונים. בדצמבר 2017 ביקשה הממשלה לקבוע מחדש את עמדתה בנושא ובית המשפט שהממשלה צריכה להגיש לו את עמדתה עד אתמול, ה-28 לינואר.