עוד לפני הגשת העתירות בנושא נערכה עבודת מטה פנימית בצה"ל ולאחר מכן עבודת מטה נרחבת במשרד המשפטים, במסגרתה הוסכם על קיצור משמעותי של תקופות המעצר באיו"ש. בשנת 2014 ניתן פסק דין חלקי בעתירות, שבו פורטו השינויים המשמעותיים שביצעה המדינה במסגרת עבודת המטה, עד לפסק הדין החלקי. לאור הערות בית המשפט בפסק הדין החלקי, נמשכה עבודת המטה, בריכוז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), וגובשו המלצות לקיצור משמעותי נוסף של חלק מתקופות המעצר באיו"ש, המותנה בקבלת המשאבים המתאימים. לשינויים שהוצעו יש משמעויות משאביות ניכרות, בדגש על היבטי כוח אדם ותשתיות פיזיות, ובלעדי גידול במשאבים לא יוכלו הרשויות ליישם את השינויים.
אלא שסוגיית המשאבים טרם באה על פתרונה ולכן מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון - שהוא הרשות המינהלית המוסמכת בעניין - טרם קיבל החלטה ביחס לקיצור תקופות המעצר. בשל כך, סבור היועץ המשפטי לממשלה שלאור הזמן הרב שחלף אין להמתין עוד להקצאת המשאבים הנדרשים. בצד זאת, נוכח אי האפשרות לממש את הקיצורים בהיעדר משאבים מתאימים, היועץ סבור שיש מקום להחילם באופן מדורג ולאחר שתחלוף תקופת היערכות מתאימה לכך, מעת מתן המשאבים, אך לא יאוחר מיום 1.5.18.
לכתב התשובה שהגישה המדינה, באמצעות סגן מנהל מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, צורפה כנספח טבלה המסכמת את הקיצורים הנוספים בתקופות המעצר באיו"ש, ואת הדין הרלוונטי בישראל. המדינה מציינת בכתב התשובה, כי בהתחשב באופי החקירות המתנהלות באיו"ש וטיבן, ובהתחשב בתנאים השוררים באיו"ש, המקשים לעיתים עד מאוד בחקירת תושבי איו"ש החשודים בביצוע עבירות ועל גיבוש ראיות ראשוניות נגדם, והמקשים גם על העברתם של עצורים ממקום למקום, מטבע הדברים לא ניתן לקבוע תקופות מעצר זהות באיו"ש ובישראל, שכן יהיה בכך כדי לפגוע פגיעה קשה ביכולת האכיפה הפלילית באיו"ש, בביטחון האזור ובביטחון המדינה.
עוד ציינה המדינה, כי לקיצור תקופות המעצר השלכות משמעותיות על פעילות כלל גופי אכיפת החוק. לשם הדגמה, אפשרות הארכת תקופת מעצר ראשוני של קטינים מתחת לגיל 14 החשודים בעבירות שאינן עבירות ביטחון, לצורך ביצוע פעולות חקירה דחופות, צפויה להיות מוגבלת ל-12 שעות בלבד. כמו כן, הארכת משך המעצר עד תום ההליכים, בידי ביהמ"ש לערעורים, שהיה ללא הגבלה, צפוי להיות מוגבל ל-90 ימים לבגירים ול-45 ימים לקטינים, בכל פעם. משמעות הדבר היא שרשויות האכיפה יידרשו לבצע פעולות חקירה מהירות יותר ולקיים מספר רב יותר של דיונים ובפרק זמן קצר יותר. כל זאת, שעה שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי ביותר במספר ההליכים הפליליים באיו"ש, ובכלל זה במספר דיוני המעצרים ובמספר הצווים המינהליים (עליהם קיימת ביקורת שיפוטית אוטומטית בביהמ"ש הצבאי), בשל ההחמרה במצב הביטחוני באיו"ש מאז 2013.
