נקודת הבידוק שבשליטת חמאס, בדרך המובילה למעבר ארז, סגורה כמעט לחלוטין לתנועה יוצאת
מאז יום ראשון (25 במארס). מגבלות התנועה הקשות מנומקות ב"סיבות ביטחוניות", שעלו בעקבות הריגת מאזן פוקהא בעזה ביום שישי האחרון. תושבי רצועת עזה, שממילא כורעים כבר עשור תחת כובד סגר ישראלי, שבאחרונה מתהדק, פוגשים השבוע עוד מחסום.
לנוכח סגירתו המתמשכת של מעבר רפיח למצרים, משמש מעבר ארז שער עיקרי עבור תושבי עזה לישראל, לגדה המערבית ודרכן – לעולם. בין המעטים שישראל מתירה להם לנוע, נפגעו השבוע מהמגבלות בצד הפלסטיני מאות חולים הזקוקים לטיפולים מצילי חיים, סוחרים ואנשי עסקים, מי שנזקק לשירותים קונסולריים ומי שמורשים לבקר קרובי משפחה בנסיבות הומניטריות חריגות.
על פי מתאפשרת יציאה של חולים, בתנאי שהם בני פחות מ-15 או יותר מ-45, וכן של בני משפחות אסירים המחזיקים באישורי יציאה ישראליים. נודע לנו כי התאפשרה גם יציאה של חריגים, ומיום שני, כניסה לרצועה בלא הגבלה. בארבעת הימים הראשונים של השבוע, הממוצע היומי דרך מעבר ארז עמד על כ-73 יציאות, פחות מרבע מהממוצע היומי בפברואר (304 יציאות). ממוצע הכניסות היומי לרצועה עמד על 151, כמחצית מהממוצע היומי לחודש שעבר (284 כניסות).
בנוסף, השבוע לא אפשרו השלטונות בעזה לדייגים לצאת לים ובכך מנעו פרנסה מאלפי משפחות, שממילא נפגעות מהמגבלות שמטילה ישראל על מרחב הדיג של עזה, צמצומו לעד שישה מייל ימי מהחוף.
גישה ו הפגיעה בתושבי רצועת עזה. אתגרים ביטחוניים אינם יכולים להיפתר על חשבון תקינות החיים של האוכלוסייה. חופש תנועה הוא זכות יסוד של כל אדם, וחיונית לחיים תקינים של חברה, משפחה, פרנסה ובריאות. זכות יסוד זאת לא יכולה להיות מותנית, להילקח או לשמש קלף מיקוח בידי איש.
