החלטה זו התקבלה בבג"צ לאחר עתירה שהגיש ועד סגל המחקר במכון וולקני לאור עקיפת סמכותה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שניתנה לה לפי דין לייעץ לראש הממשלה בנושא הקמת והחזקת מכון מחקר ופיתוח והיותה של המועצה גוף סטטוטורי ייעודי שהוקם בדיוק לשם מטרה זו. 

כלים
מכון וולקני
מכון וולקני

 

ראש הממשלה מינה את הוועדה ב-24 לינואר השנה וזאת חודשים ספורים בלבד לאחר שהונחה על שולחנה של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה חוות דעת מטעמה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח; למעשה, מדובר בניסיון לעקוף את סמכותה של המועצה כגוף מייעץ שלא כדין ובחוסר סבירות

עורכי הדין בועז בן צור ועורך דין צביקה מצקין שהגישו את העתירה: יש לתמוה מדוע בחר ראש ממשלת ישראל למנות את הצוות, זאת לאחר שהמועצה, שלה הוקנתה לפי דין הסמכות המייעצת בנושא שבנדון, גיבשה כבר המלצותיה ומסרה את הדוח המפורט מטעמה אך לאחרונה

שר החקלאות שהסתיר את חוות הדעת למשך חצי שנה בתגובה להחלטת בג"צ: שום תעלול משפטי לא ימנע את המהלך

המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של אבי שמחון ביקשה במאי בשנה שעברה מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח שתבדוק את היתכנות היוזמה להעתקת מכון ווולקני.

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע הכינה חוות דעת והגישה אותו למועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ובכך מילאה את תפקידה על פי חוק. הפניה למועצה מטעם המטה הכלכלי של ראש הממשלה נעשתה לאור ההכרה בסמכותה של המועצה לפי דין לייעץ לראש הממשלה בנושא הקמת והחזקת מכון מחקר ופיתוח והיותה של המועצה גוף סטטוטורי ייעודי שהוקם בדיוק לשם מטרה זו.

יש להדגיש, כי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, היא הגורם המוסמך לפי דין לייעץ בסוגיה, זאת מכוח תפקידיה המפורטים בסעיף 5 לחוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ובשים לב להרכבה המקצועי הייחודי שנקבע בסעיף 4(ב) לאותו החוק.

להלן לשון החוק:

"(תפקיד המועצה)...לייעץ לממשלה בנושא תכנון, ארגון והסדרה של המחקר והפיתוח האזרחי ובנושא תקציבים לפיתוחו; להמליץ לממשלה על קווים למדיניות לאומית כוללת, שנתית ורב שנתית, בתחום המחקר והפיתוח האזרחי; להמליץ לממשלה בכל הנוגע לתחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי; להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח, ועל ביצוע פרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה; לייעץ לממשלה, וכן לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה או לגופים אחרים הממלאים תפקיד דומה, בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי, לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם, וכן להמליץ על אמות מידה מקצועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר ממשלתיים; לייעץ לממשלה, לפי בקשתה, בכל נושא אחר הקשור לתחום המחקר והפיתוח".

כלומר המועצה למועצה שהיא גוף סטטוטורי שתפקידיו פורטו באופן מפורש והיא זו שהוסמכה לייעץ לממשלה בנושאים כמו העתקת מכון מחקר ("להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ופיתוח"), וגם סמכותה לייעץ לממשלה בנושא העתקת מכון וולקני לצפון ("להמליץ לממשלה בכל הנוגע לתחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי"). כלומר החוק, צפה את נסיבות המקרה דנן, בו נדרש ראש הממשלה לייעוץ בתחום תשתיות המחקר והפיתוח בהיבט של סדרי עדיפות לאומיים, שכן כזכור מטרת העתקתו של המכון היא חיזוק הגליל. סמכותה של המועצה לייעץ לממשלה ולעומד בראשה בנושא העתקת מכון המחקר והיא הינה סמכות קונקרטית ומפורשת המגדירה את זהות הגורם המייעץ ולא ניתן לסבור אחרת.

סעיף 4(ב) לחוק קובע את כשירותם וניסיונם הנדרשים של חברי המועצה, שימונו על ידי נשיא המדינה. החוק מקפיד על כך שחבר המועצה יהיה בעל השכלה וניסיון מתאימים לתחום הפיתוח והמחקר האזרחי. המועצה תהיה בת 15 חברים, אשר אינם נושאים בתפקיד ניהולי פעיל בתחום המחקר והפיתוח, וזה הרכבה: מדען בעל מוניטין שאינו עובד המדינה, חבר האקדמיה; ארבעה מדענים בעלי ניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק במחקר, ובהם חבר אחד לפחות מתחום מדעי החברה והרוח; ארבעה מומחים אנשי התעשיה עתירת הידע, בעלי ניסיון ומוניטין במחקר ובפיתוח תעשייתי או בניהולו; ארבעה מדענים בעלי ניסיון ומוניטין בתחום המדיניות וקביעת סדרי העדיפויות והצרכים של המחקר והפיתוח הדרושים לביצוע תפקידי הממשלה (בחוק זה - מחקר ופיתוח ממשלתי), לרבות מדענים שהם עובדי מוסדות מחקר ממשלתיים; כלכלן בעל ניסיון ומוניטין בתחום כלכלת המחקר והפיתוח".

הרכב זה של המועצה מהווה ביטוי מובהק לתכלית החקיקתית של חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי – הקמתו של גוף מומחים בלתי תלוי ואובייקטיבי בעל ידע וניסיון מתאימים בתחומי המדעים, המחקר האקדמי והפיתוח תעשייתי, כך שיהיה בידו הכלים המקצועיים החיוניים לצורך גיבוש תשתית עובדתית-מקצועית הולמת, שתהווה יסוד להמלצה שתועבר לממשלה לגבי עניינים אסטרטגיים שיש להם השלכה מרחיקת לכת. בדיוק כפי שנעשה בעניין העתקת מכון וולקני. הממשלה פנתה למועצה (מתוקף החוק) וזו נתנה לה חוות דעת. אלא מה הוא, גורמי הממשל ובייחוד שר החקלאות לא אהב את חוות הדעת הזו ולכן לחץ ביתר שאת כדי להקים ועדה מייעצת אחרת. מדוע? הממשלה קיבלה כבר ייעוץ מגוף מקצועי, אובייקטיבי, בלתי תלוי. התשובה לכך ברורה – מכיוון שחוות הדעת שללה את היוזמה. משרד החקלאות אף הגדיל לעשות בתגובתו לתקשורת כשאמר "שהוא לא מכיר את חוות הדעת הזו..".

על תכלית סמכות הייעוץ שניתנה למועצה בענייני מחקר ופיתוח ניתן ללמוד אף מדברי ההסבר לחוק לפיהם: "מטרת ההצעה היא להבטיח שהראיה הכוללת בנושאי מחקר ופיתוח לאומיים תתבסס על שיקול דעת מקצועי. לפיכך, המועצה חייבת להיות בעיקרה מועצה של מומחים בתחומי המדע והטכנולוגיה העיקריים, כדי שמומחיותם המשותפת תוכל לספק את התמונה הכוללת המתחייבת מתפקידי המועצה ותאפשר להם לזהות הזדמנויות מדעיות, טכנולוגיות וכלכליות בשטחים מגוונים".

כלומר הממשלה ביקשה וקיבלה על פי חוק ייעוץ מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אך שזו לא מצאה חן בעיניה, הקימה וועדה מייעצת אחרת שתחום מומחיותה ואי תלותה בפוליטיקאים מוטלים בספק. וזאת, להבדיל מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח – שהינה עצמאית, אובייקטיבית ומקצועית, כפי שהגדיר וכיוון החוק.

חשוב להדגיש גם זאת: ראש הממשלה מינה את הוועדה ב-24 לינואר השנה וזאת חודשים ספורים בלבד לאחר שהונחה על שולחנה של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה חוות דעת מטעמה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. למעשה, מדובר בניסיון לעקוף את סמכותה של המועצה כגוף מייעץ שלא כדין ובחוסר סבירות.

נטילת סמכויות זו בעייתית ביותר בשים לב להרכבה הייחודי של המועצה כגוף מומחים בעל מוניטין מבוסס שלו הוקנו כלים מקצועיים להתמודד עם הסוגיות שעל הפרק, בעוד שבצוות שמינה ראש הממשלה, המורכב מבעלי תפקיד ממשלתיים בתחום המנהל והכלכלה, אין ולו מומחה אחד לתחום המחקר האזרחי, ודאי שלא חוקר בתחום המחקר החקלאי המכיר היטב את המחקר והפיתוח הנעשים במכון וולקני.

כך, הלכה ולמעשה באמצעות מינוי הוועדה שמינה נתניהו, רוקנה התכלית המרכזית שבחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, לפיה גוף המומחים המייעץ צריך להיות נפרד ממשרדי הממשלה על מנת לשמור על עצמאותו ועל האובייקטיביות שבהמלצותיו, מתוך הכרה בחשיבותו של המחקר והפיתוח האזרחי כתחום שצריך להיות מנוטרל מהשפעות פוליטיות ולחצים מיניסטריאליים ובין היתר על רקע המומחיות הנדרשת בבחינת החלטות אלו.

העובדה כי מסקנות המועצה לא נשאו חן בעיני מקבלי החלטות אינה מצדיקה כשלעצמה את נטילת הסמכות של המועצה והעברתה לצוות שמינה ראש הממשלה, והכל בשים לב לתכליות החשובות שבבסיס חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שביקשו להבטיח כי גיבוש האסטרטגיה בתחום המחקר והפיתוח האזרחי ייעשו מתוך השקפה מקצועית אובייקטיבית ולא מהעדפות שאינן מבוססות על הכרעות מקצועיות ומדעיות.

כך למעשה אנו למדים שבמינוי הצוות על ידי ראש הממשלה דבקה אי חוקיות שכן הסמכות להמליץ בעניינים מסוג זה נתונה למועצה הלאומית למחקר ופיתוח. יתרה מזאת, הסמכות להמליץ על העתקת המכון מוקנית לפי דין למועצה הפועלת בהתאם לסמכויות המפורטות שהוקנו לה בחוק.

הערובה שמספקת המועצה בהחלטותיה בשל איזונה וחוסר תלותה לא קיימת בצוות שהקים ראש הממשלה והיעדרה היא שמגבשת חשש כבד שההמלצה תהיה פוליטית בעיקרה ולא מקצועית. כמו כן, עולה חשש ממשי כי בבואו לגבש המלצתו עבור ראש הממשלה, הצוות לא יוכל להביא במניין שיקוליו את כלל השיקולים הצריכים לעניין, בהם גם שיקולים הנוגעים לעתיד המחקר החקלאי בישראל ועתידם של חוקרי המכון ועובדיו. בשל כל אלו, הקמתו של הצוות בנסיבות אלה לא רק שאינה מוצדקת אלא מיותרת ועולה כדי השחתת משאבים ציבוריים לריק.

ניסיונם והכשרתם של חבריי הוועדה שמינה נתניהו, מוכשרים ככל שיהיו, אינו מאפשר להם לשקול את משמעות הפרת האיזון המדעי הסימביוטי הדרוש לצורך קיומו של מחקר ופיתוח אזרחי פורץ דרך. זאת, בניגוד למועצה, שחבריה כשירים למלאכה זו בשל השכלתם, והרקע הדיסציפלינארי ממנו הם מגיעים.

אף תכלית זו עולה מדברי ההסבר בהצעת החוק שם הוטעם כי:

"הרכב מאוזן של המועצה צריך גם לשקף את המתח הטבעי שבין הסקרנות והרצון לפתח את הידע האנושי לשמו, לבין התכלית החברתית והכלכלית של המחקר והפיתוח בסיפוק צרכיה של המדינה. לכן, לצד המדענים מהתחום האקדמי ומתחום השירות הציבורי מוצע לכלול במועצה גם תעשיינים וכלכלן. רק מועצה המסוגלת להעמיד ולהציג מנהיגות מקצועית ומדעית בעלת שיעור קומה, תוכל להבטיח את יישום המלצותיה, ועל כן יש למנות למועצה מדענים הנהנים ממוניטין מקצועי ומדעי רב. שהם גם בעלי מודעות לתפקידם של המחקר והפיתוח בסיפוק צרכיה החברתיים והכלכליים של המדינה".

המאפיין המהותי ביותר שנפגע בנטילה הבלתי חוקית של סמכות המועצה והעברת לצוות המורכב מפונקציונרים במשרדי הממשלה, נוגע לכך שאותה סמכות ייעוץ צריכה על פי דין להיות חיצונית למשרדי הממשלה ואובייקטיבית. זו בדיוק התכלית שעמדה ביסוד הקמת המועצה, מתוך הבנה כי יש לנטרל את הפוליזטיזציה של תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לניהול משאבי המחקר והפיתוח האזרחי ולמנוע השפעתם של לחצים המאפיינים את פעילות משרדי הממשלה. בדיוק לשכם כך ביקש המחוקק להפריד את סמכות הייעוץ של המועצה ממשרדי הממשלה. הדברים עולים באופן מפורש מדברי ההסבר בהצעת החוק:

"הבטחת ראיה לאומית כוללת ואובייקטיבית, החורגת מתחומי פעולתם של משרדי הממשלה, מותנית בהקניית מעמד סטטוטורי בלתי תלוי למועצה, ולפיכך מוצע בי היא תפעל תחת החסות המינהלית של האקדמיה הישראלית למדעים. להבדיל ממשרדי הממשלה העוסקים בתכנון, מימון וביצוע של מחקר ופיתוח בתחומם הייעודי, המועצה תהיה מטה מייעץ ולא גוף מבצע , ופעולתה תתבסס על עבודת מטה ברמה לאומית וממשלתית כוללת".

יש לתמוה מדוע בחר ראש ממשלת ישראל למנות את הצוות, זאת לאחר שהמועצה, שלה הוקנתה לפי דין הסמכות המייעצת בנושא שבנדון, גיבשה כבר המלצותיה ומסרה את הדוח המפורט מטעמה אך לאחרונה.

העובדה כי המלצות המועצה לא נשאו חן בעייני מקבלי ההחלטות אינה מצדיקה כשלעצמה מינוי צוות חלופי, בהפרש של חודשים ספורים בלבד ומבלי שחל שינוי נסיבות כלשהו.

עיקרי חוות הדעת של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח:

"העתקה של מרכזי מחקר ללא הבטחה מראש לנכונות החוקרים להעתיק את מקום המחקר וללא קיומה של המערכת הסביבתית התומכת  מקטינה מאד את הצלחת המהלך... צוות המולמו"פ משוכנע  שללא  הבטחת המעבר של עיקר החוקרים, המהנדסים ואנשי  התמיכה לאתר בגליל  קיימת סבירות גבוהה מאד שהמכון יאבד במידה רבה את יכולתו לחקור, לחדש ולתרום לחקלאות בישראל עד כדי ניוון תחומי פעילות רבים... למרות קיומה של תשתית מסוימת בצפון ( מיג"ל, מכללות, מרכזים חקלאיים) זו אינה תשתית סביבתית מספקת בוודאי שלא בכל תחומי הפעילות של המכון. התשתית בצפון אינה תחליף לסביבה התומכת  במיוחד של הפקולטה לחקלאות ולמכון ויצמן... שתי העובדות הנ"ל מביאות את המולמו"פ למסקנה שתהליך ההעתקה של מכון וולקני לצפון טומן בתוכו סכנה להמשך קיום מחקר חקלאי מתקדם במדינת ישראל בשנים הקרובות ולכן יש להימנע ממנו"  

חוקרי המולמו"פ קובעים בחוות הדעת שללא מערכת אקדמית ומחקרית התומכת בצפון וללא הסכמת החוקרים לעבור צפונה דין היוזמה להיכשל.

עיקרי ההמלצות: המולמו"פ אינה ממליצה על כל מהלך של העתקת פעילות משמעותית צפונה מבלי שננקטו לאורך זמן הצעדים שיבטיחו קיום תשתית של חוקרים ותשתית סביבתית תומכת (אקדמיה ומעבדות). המולמו"פ ממליצה לגבש תכנית שתתפרס לאורך שנים (עשור לפחות) במסגרתו תוקם באופן הדרגתי שלוחת פעילות בגליל  לאחר שיתממשו התנאים שפורטו לעיל. בכל מקרה ממליצה המולמו"פ על המשך הקיום והפיתוח של ליבת הפעילות במרכז אשר תתמקד במחקר עומק, בחיזוק הקשרים עם האקדמיה המובילה בארץ ובפעילויות שאינן מזוהות עם אזור מסוים. המולמו"פ ממליצה לשקול האפשרות לעבות הפעילות המחקרית במכון על ידי העתקה של פעילות הפקולטה לחקלאות (רחובות) אל קמפוס מכון וולקני.

 

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS