לקראת הדיון מחר (ה'), בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעה לתיקון חוק השירות הלאומי, על הצעת החוק שמטרתה למנוע מעמותות הממומנות על ידי מדינות זרות, לקבל מהמדינה תקנים ל/בשירות לאומי- אזרחי, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לחברי הכנסת לא לקדם את החוק.
פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס כותבים, כי מבחן המימון הזר אינו רלוונטי לשאלה האם עמותה זכאית או לא זכאית לתקני שירות לאומי, וכי מדובר בעוד נדבך בניסיון להציג ארגוני זכויות אדם ככאלו הפועלים נגד המדינה. האם עמותה הפועלת למען זכויות בעלי חיים או למען איכות הסביבה, פועלת נגד המדינה רק משום שקיבלה תרומות ממדינות זרות? קרמניצר ופוקס מוסיפים, כי בהחלט ניתן לקיים דיון ענייני מהם התחומים הראויים להם יוקצו תקני שירות לאומי, אך מבחן המימון מטעם מדינות זרות הוא אינו המבחן הראוי לכך.
קרמניצר ופוקס מציינים, כי במסגרת הדיונים שנערכו ב"חוק השקיפות" בו נכללה ההגדרה החדשה של "גוף שעיקר מימונו מישות מדינתית זרה", נטען בפירוש על ידי משרד המשפטים, כי חוק השקיפות לא נועד להטיל סנקציות נגד עמותות ואין בו משום תיוג שלילי או סימון שלהן. אלא שהחוק הנוכחי חושף את האמת- חוק השקיפות היה הסנונית לשורה של סנקציות המגובשות כנגד העמותות שסומנו. הרטוריקה של ההצעה הרואה בעמותות כ"שלוחות" של מדינות זרות הפועלות כנגד המדינה והצבא ללא כל מבחן ענייני או הצגת ראיות לכך.
לפיכך, קוראים במכון להתנגד לחקיקה ולא לאפשר את המשך מסע הדה-לגיטימציה כנגד ארגוני זכויות אדם ולדון באופן ענייני בהגבלות ומטרות ראויות ובלתי ראויות לשירות לאומי.
