ראש המנהל האזרחי בדיון על עמונה: בתקופה האחרונה הומצאו לנו קושאנים על אלפי דונמים. ח"כ יוגב: "המדינה התרשלה שלא פעלה להבין ולהסדיר את מעמד הקרקעות ביו"ש 50 שנה" - ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביו"ש של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי(, דנה היום (ג') בהסדרת היישוב עמונה והליך הכשרת הקרקעות ביהודה ושומרון.

סוגיית הבעלות על אדמות עמונה הולכת ומסתבכת
סוגיית הבעלות על אדמות עמונה הולכת ומסתבכת

מטרת הדיון הייתה להבין כיצד התגבשו ופועלים כיום התהליכים השונים להסדרת מעמדן של הקרקעות ביו"ש, תוך התייחסות נפרדת למציאות המשפטית הכוללת באזור, ובכל סוגי הקרקעות השונים (אדמות מדינה, נכסי נפקדים, תפיסה בצו וכו'). בדיון השתתפו ראש המנהל האזרחי (רמ"א), תא"ל בן-חור אחוות, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינ"ל), עו"ד רועי שיינדורף, היועץ המשפטי ליהודה ושומרון, אל"מ אייל טולדנו ועוד.

ח"כ יוגב אמר בפתח הדיון: "המורכבות של רישום הבעלויות ביו"ש ידועה לכולם. חוקים עות'מניים, מנדטוריים, ירדנים וישראלים כולם במקום אחד. יש תחושה שיש כאלה שיש להם מידע ומסתובבים במסדרונות המנהל האזרחי וכאלה שלא יודעים אם הקרקע תחת רגליהם יציבה. התחושה היא שאפילו שרי הביטחון והמשפטים לא מצליחים לקבל תשובות מדויקות מרישום המקרקעין ולכן כינסנו את הדיון הזה".

סא"ל אביעד כספי, ראש תחום תשתיות במנהל האזרחי, פתח בסקירה כללית ואמר כי הבריטים והירדנים הספיקו להסדיר כשליש משטחי המקרקעין ביו"ש (בעיקר צפון יו"ש ובקעת הירדן). ישראל החליטה ב-1968 להתלות את תהליכי ההסדר והם אינם מבוצעים מאז. המשמעות היא כי לגבי שני שליש משטח יו"ש יש חוסר ודאות מבחינת הבעלות, כאשר, בהשוואה, בתחום ישראל 97% מהשטח מוסדר.

תא"ל אחוות: "כלי הבדיקה והחקירה שהיו בעבר לא היו מספיק טובים והתגלו המון טעויות בהכרזות על מקרקעין. הוחלט לשנות את המתודה ולפתוח בחקר אחר, על כל מה שבוצע עד 2004. מה שבוצע לאחר מכן תקף".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "אותם כלים שימשו כדי להסדיר את 97% המקרקעין שאמרתם, אז למה כאן החלטתם לפתוח הכל מחדש, ולא רק לבחון שינוי קטן של גבולות, כמו שטענתם בעבר על בעיות עם 'עובי הטוש' על המפה? זה בעייתי וחסר תקדים".

אל"מ טולדנו: "הרישום בטאבו בסיום ההסדר קובע ודאות משפטית אל מול כל מה שהיה לפניו, בעוד ההכרזה ביו"ש אינה נהנית מאותו מעמד וניתנת לסתירה משפטית, ומכאן ההבדל".

תא"ל אחוות: "הטענה למה לפתוח את זה לחקר אם לא תקפו אותנו עדיין על המעמד היא לא נכונה לדעתי. הבעיה קיימת בדיוק במקום שניתן אור ירוק לבנייה לפני הבחינה המחודשת, ועכשיו אם יתקפו יש כבר תושבים ובתים שצריך להזיז. אנחנו אקטיביים עכשיו בבדיקה נכונה מראש ובעתיד לא נהיה במצבים כאלה".

אנשי המנהל האזרחי סקרו את השלבים השונים בתהליכי הכרזה על קרקע. בין הנתונים שעלו בסקירה נאמר כי כיום יש 90 פרויקטים של בחינת אדמות סקר, כאשר את תיעדוף הטיפול והקידום קובע הדרג המדיני על פי החלטותיו והוראות בג"צ. בשנים האחרונות קצב ההתקדמות איטי ולא מתבצעות יותר משתי הכרזות בשנה. בין ההכרזה ועד להכרה כאדמת מדינה ניתן להגיש ערר וכיום יש למעלה מ-5,000 דונמים תחת עררים.

ראש המנהל האזרחי חשף כי בתקופה האחרונה הומצאו למנהל האזרחי קושאנים על אלפי דונמים שהם מתמודדים איתם כיום. הוסבר לחברי הוועדה כי הקושאן הוא אמנם רישום ישן אך תוקפו כתוקף רישום בטאבו, ומשום כך מעמדו חזק גם מזה של אדמת מדינה שהוכרזה.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), תהה: "חלפו מאה שנים מהקושאן הכי טרי, אבל הוא עדיין חזות הכל!? היו שינויים דרמטיים, גם בתקופת הירדנים, ב-67 נכנסו לעידן חדש, וגם השתפרו יכולות הבדיקה עם השנים, ואנו עדיין חוזרים לקושאן. מתי יבוא הקושאן שידרוש בעלות גם בתוך ישראל אם הוא כה חזק ועמיד?"

עו"ד שיינדורף: "בבסיס הכל עומדים שני עקרונות– חשיבות הקניין הפרטי ותקנה 43 שהדין הקיים ממשיך לחול בשטח. נעשים מאמצים להתמודד עם מציאות של דין עות'מני עליו הולבשו תקנות מנדטוריות ודין ירדני. מדיניות הממשלה היא לא לבנות על קרקעות פרטיות אבל לעשות שימוש באדמות מדינה. הליך הסדר, כמו שהיה בשליש מהשטח, הוא הליך קנייני ולכן הקושאן לא יכריע, אך ההכרזה היא הליך מנהלי בלבד המברר, ברמת הוודאות הניתנת, אם זו קרקע פרטית או שניתן להניח שהיא אדמת מדינה".

ח"כ יוגב סיכם את חלקו הראשון של הדיון: "50 שנים הן מספיק זמן לדעת כמה תושבים יש ביו"ש ומה מעמדן של הקרקעות. זוהי התרשלות של המדינה שהדבר לא נעשה עד כה וצריך להקצות כעת את המשאבים כדי לוודא שזה ייעשה כעת".

"צריך גם לקבוע פרק זמן הגיוני, אבל סופי, לאחריו לא תהיה לאדם זכות לערער על קביעות סקרי קרקעות כדי שנוכל להתחיל לייצר וודאות. ההחלטה להתייחס משפטית ותכנונית לישראלי כגורם זר לשטח, בעוד הפלסטיני נהנה מזיקה, צריכה גם היא להיבחן ע"י שרת המשפטים".

חלקו השני של הדיון עסק בנושא הסדרת היישוב עמונה. עו"ד ערן בן-ארי, סגן יועמ"ש מערכת הביטחון וחבר ועדת ההסדרה: "ועדת ההסדרה הניחה חוות דעת בפני היועץ המשפטי לממשלה והוא קיבל החלטות. מאוחר יותר הגיעו תושבי עמונה לסיכום עם המדינה לגבי מתווה אפשרי של הסדרה, לא במקום בו הם נמצאים כיום, אך על אותו ההר. אנחנו מקיימים מאמץ מתמשך למצוא פתרונות חוקיים ואפשריים לתושבים, כאשר בשמונה בפברואר תסתיים הארכה ותבוצע החלטת בית המשפט לכל המאוחר. מתקיימות בדיקות ולאורן נדע אם נוכל להתקדם במתווה עם פתרונות על ההר, או חלופות כגון עופרה ואחרות".

המשכו של הדיון התקיים במתכונת חסויה, בשל החיסיון הקבוע בחוק על מרשם המקרקעין ביו"ש. בחלק זה של הדיון שמעו חברי הוועדה ניתוח פירוט של המצב המשפטי והתכנוני בכל אחת מהחלקות אשר נשקלות, במסגרת המתווה עם תושבי עמונה, או החלופות לו במידה וייקבע כי יש בעיה לקיים את המתווה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS