ח"כ רוזנטל עונה לנחום ברנע: "נוני מוזס השתמש במערכת "ידיעות אחרונות" לחיסול חשבונות אישי. זה מתרחש מאז שנוני השתלט על העיתון. אני מאמין לברנע, אבל גם הוא יודע מה קורה במערכת העיתון- רשימות שחורות, סיקור אוהד לפוליטיקאים ששירתו את האינטרס הכלכלי של המשפחה" המאמר המלא: "יתכן שאני יורה לעצמי בראש. בהחלט יש אפשרות שמישהו ב״ידיעות אחרונות״ יבחין במה שאתם עומדים לקרוא, יחליט שהגזמתי ויורה לפרסם עלי ״תחקיר״.

כלים
רוזנטל: אני מאמין לברנע, אבל גם הוא יודע מה קורה במערכת העיתון- רשימות שחורות, סיקור אוהד לפוליטיקאים ששירתו את האינטרס הכלכלי של המשפחה
רוזנטל: אני מאמין לברנע, אבל גם הוא יודע מה קורה במערכת העיתון- רשימות שחורות, סיקור אוהד לפוליטיקאים ששירתו את האינטרס הכלכלי של המשפחה

ואם לא יימצאו מספיק ״חומרים״, יפרסמו ״ידיעה עסיסית״. אני אגיד שאין לי אחות, לא היה ולא נברא - אבל מי יזכור ולמי זה באמת אכפת. הרי היה כתוב בעיתון שצוטט באינטרנט שצוטט בפייסבוק ש‪..‬. ובכן, זה אולי לא הצעד החכם עבורי אבל לאחר שקראתי את מאמרו של נחום ברנע ב״ידיעות אחרונות״ היום, אני חש שהאצבעות שלי מתעקשות לרוץ כמעט מעצמן למקלדת. לא מצליח לעצור אותן. אני אוהב את ברנע, אני מכיר ומוקיר אותו. עבדנו שנים בצמידות. הוא אחד האנשים הנבונים שאני מכיר, ממנסחי הישראליות. אבל כל הסגולות הללו ונוספות שיש לו אינן מבטיחות שהוא מתבונן על מקום עבודתו בעיניים מפוקחות‪. ‬

‪ ‬ברנע מתעקש. מעולם נוני מוזס לא הורה לי על מי לכתוב ועל מה. אני מאמין לו, אבל ברנע יש אחד, ובידיעות יש מאות אחרים שמקבלים הוראות ומבצעים אותן. לא מנוני, אלא משלוחיו ‪. תגידו ״ רגע, רגע, מיקי, אתה עבדת שנים רבות בעתון הזה והתפרנסת מנוני מוזס, אתה רוצה להגיד ש'ידיעות' מחסל חשבונות באמצעות מערכת העיתון?״

‪ ‬התשובה לצערי היא כן. זה לא קרה בתקופות שאני הייתי אחראי על עמודי החדשות של העיתון (פרשתי לפני שנים רבות), נדיר שהשתמשו בשער העיתון שערכתי באופן בלתי ענייני (אפרט בפוסט נפרד), אבל זה מתרחש בשנים האחרונות מאז נוני השתלט לחלוטין על העיתון‪.‬

‪ ‬ואני יודע את זה גם מניסיון אישי. בעת צילומי ״שיטת השקשוקה״ ניסתה משפחת עופר לטנף עלי. עורךְ דינה, שהיה בקשר גם עם נוני מוזס, העביר למו״ל של ״ידיעות אחרונות״ פסק דין ישן שבו שופטת הזכירה אותי וביקרה את התנהגותי. מאחר ולא הייתי צד למשפט ההוא, פניתי לנציב תלונות הציבור על השופטים, שקבע שהשופטת טעתה. זה לא עזר לי. ההשמצה פורסמה ובענק, נוני סירב לתקן את הפירסום השגוי והמגמתי למרות שהעובדות המלאות הובאו בפניו והיו ידועות לו‪.‬

‪ ‬הפרסום הנבזי היה נקמה גרידא. ההתנהלות של ״ידיעות אחרונות״ (גניזת תחקירים, קידום אינטרסים כלכליים של העיתון) היו חלק אינטגרלי ממה שנחשף ב״שיטת השקשוקה״. נוני לא אהב את הסרט. נוני התנקם. נוני ניצל את עיתונו לחיסול חשבונות אישי, שקרי. וזה לא המקרה היחיד שאני מכיר, אבל אני לא הסיפור פה‪.‬

‪ ‬האם ברנע לא יודע שמשך עשרות שנים כל שרי התקשורת של מדינת ישראל (מלבד ביבי) זכו לסיקור אוהד ומלטף (בלי קשר ליכולתם), מפני שהחלטותיהם השפיעו על הרווח של קבוצת ידיעות אחרונות? הוא יודע‪. ‬

‪ ‬האם ברנע לא יודע ש״ידיעות״ ניסה לחסל את רביב דרוקר ב״תחקיר״ שכולו גיבובי שקרים‪?‬ האם ברנע לא יודע שבתקופה שבה העיתון עוד היה אימפריה, פוליטיקאים ״הועלמו״ מעמודיו מפני שפגעו באינטרסים הכלכלים של ״המשפחה״? אני משער שהוא שמע על כך.

האם ברנע לא יודע שלצד "רשימות שחורות״ של אישים ופוליטיקאים שמודרים באופן מכוון מדפי העיתון יש אחרים שזוכים לסיקור אוהד באופן קבוע מפני ששירתו את האינטרסים הכלכליים של העיתון? האם ברנע לא יודע על הסיקור המוטה שקיבל בעיתון אהוד אולמרט? ברנע יודע. הוא מכיר את כל רשימת המיוחסים, גם אם מעולם לא קיבל פתק ישיר מנוני.

ברנע יודע ש״ידיעות״ הוא עיתון של עורכים. חשוב מה כותבים העיתונאים, אבל שבעתיים חשוב מה עושים העורכים עם הידיעה. הם שקובעים מה לפרסם, איך ובאיזה צבע לצבוע את המציאות‪"