ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר.
כותבי חוות הדעת, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, מציינים כי לפי הגדרות החוק המוצעות, ניתן לטעון כלפי גופים ואנשים מכל קצות הקשת הפוליטית שבפעולתם הם חותרים נגד מטרות החינוך הממלכתי. כך, העילה של "סתירה למטרות החינוך" או "פגיעה במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית", תאפשר בעתיד לכל שר, הפעלה סלקטיבית ופוליטית של סמכותו כלפי ארגונים שעמדתם שונה מעמדתו הפוליטית.
כותבי חוות הדעת, מוסיפים כי בעידן הטכנולוגי, השלכותיה של השתקה במוסדות החינוך, עלולה לעבוד הפוך ולעורר דווקא את המודעות לעמדות המושתקות. עוד מציינים קרמניצר ופוקס, כי לא ברור מבחינה עניינית, מדוע מבין כל הסכנות, מובע חשש דווקא מפגיעה במעמדו של צה"ל שאחוזי האמון בו בקרב החברה היהודית הם הגבוהים ביותר מבין כל מוסדות המדינה ועומדים על כ-90% לאורך השנים.
"מדובר בעוד נדבך שמטרתו פגיעה בלגיטימיות של ארגוני זכויות האדם בישראל בהמשך ל"חוק השקיפות" וקמפיין השתולים", נכתב בחוות הדעת. "אין כל הצדקה למנוע מארגונים או אנשים להעביר פעילות במוסדות חינוך על סמך קריטריונים פוליטיים ובלתי מקצועיים. כוחה של הדמוקרטיה הישראלית ומערכת החינוך שלה הוא בכך שהיא מאפשרת לארגונים ואנשים שלעיתים מאתגרים את השיח הפוליטי המרכזי להשמיע את דעתם, זאת כמובן בשיקול דעת של מנהלי בתי הספר. ההצעה החדשה, הינה פסולה וחלק ממגמה של רדיפת ארגוני זכויות אדם ולפיכך, יש להסירה מסדר היום", מסכמים פוקס וקרמניצר.
