היו"ר כבל, העומד גם בראש שדולת המילואים בכנסת, אמר כי הוא נאבק על ההצעה הזו מעל לעשור, והוא נוגע בעיקר לזוגות צעירים עם ילדים קטנים ובעת שבן הזוג נקרא לשירות מילואים כל העול על הטיפול בבית ובילדים נופת על בת הזוג. "כיום מעטים נושאים בנטל וכמי שעושה מילואים מאז פברואר 1981 ועד היום אני יכול לספר לכם מה קורה לפני השעה 8 בבוקר ואחר השעה שתיים בצהריים – הגדוד הופך לתחנת מוניות וכל אחד מנסה לדאוג לילדים שלו. השעה הזו היא כמו אוויר לנשימה שתסייע לבנות הזוג לשאת בנטל", אמר. היו"ר כבל אף ביקש להודות נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, על תמיכתו בהצעה ובתום הישיבה הבהיר כי בכוונתו להביא לאישורה בהקדם.
לפי ההצעה, עליה חתמו חברי כנסת רבים נוספים, ההיעדרות תתאפשר אם לבני הזוג יש ילדים מתחת לגיל 13, או ילד עם מוגבלות בכל גיל או שקרוב משפחה אחר, אח או הורה, תלוי בהם והמעסיקים יישאו בעלותה. כמו כן דנה הוועדה בשלוש הצעות חוק דומות, שהגישו ח"כ רועי פולקמן, ח"כ מוטי יוגב וח"כ איל בן ראובן מבקשות להחיל זאת גם בקריאה למילואים בשעת חירום. ח"כ פולקמן אמר כי כשסיפר על הישיבה לחבריו בפלוגה קיבל הודעה על המילואים הקרובים, ואמר כי בצוק איתן חווה את החוויה הזו בעצמו. ח"כ איל בן ראובן אמר כי פיקד על אנשי מילואים בשגרה ובחירום, והם המבטאים את הנתינה למדינה. "מה שמתדלק אותם הם הערכים והמשפחה שתומכת, אסור לנו להסתכל על השירות כמובן מאליו וצריך כל הזמן לראות איך מטפחים את הערך ואת המשרתים", אמר. ח"כ מוטי יוגב הוסיף: תמיד ראוי להוסיף תנאים וזכויות שיעודדו את אנשי המילואים". ח"כ איתן ברושי ביקש להתייחס גם לעצמאים ועצמאיות, בין היתר במושבים החקלאים ובקיבוצים, שלפי ההצעה לא יקבלו את אותה הטבה ואמר כי צריך לדאוג גם להם.
בישיבה השתתפו נשים של משרתי מילואים שסיפרו על ההתמודדות שלהם בתקופה הזו. סיון יעקובסון, נשואה למ"פ במילואים ואמא לשלושה ילדים, אמרה כי כמ"פ בן הזוג שלה, צחי, מבצע 220 ימי מילואים ב-3 שנים ולא בצו 8. "כיום צריך לקוות שהמעסיק מתחשב, וגם במקרה כזה אבדן השעות הוא על חשבוני. התקופה הזו היא מרוץ מסביב לשעון ואת הופכת לאמא ואבא, כל המערך המשפחתי מתערער וכולם מגויסים", אמרה. ענבל פארן פרח, אחות במקצועה ואם לשלושה, סיפרה כי כאשת מילואימניק היא אפילו לא יכולה לעבוד במשרה מלאה ולעשות משמרות לילה כשבן הזוג שלה במילואים. "היום הנשים לא נשארות בבית, יש לנו משרות משמעותיות, קריירה ולימודים אקדמאים", אמרה. סא"ל רועי תימור רוסו, אב ל-3 ילדים, סיפר כי כשבחטיבה שלו מתכננים אימון לאנשי המילואים לוח הזמנים לפתיחה באש נקבע לפי לוח הזמנים של ההורים ומתי הם יוכלו להגיע אחרי ששלחו את הילדים למסגרות השונות. קצין המילואים הראשי, תא"ל הושע פרידמן, אמר כי יש פריצת דרך בכך שמדברים על המשפחה המגויסת ולא רק על משרת המילואים.
יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, אל"מ אבי סייג, בירך על ההצעה שבאה לעזור לבנות הזוג, אך כאיש עסקים ביקש גם למצוא את הדרך להיטיב עם בעלי העסקים ולא להטיל עליהם את כל העול. עו"ד סיגל סודאי, נציגת איגוד לשכות המסחר, אמרה כי התאחדות התעשיינים מייצגת רק 40% מהמעסיקים ו-60% הנותרים הם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שעיקר הנטל נופל עליהם. "אנחנו שותפים להיבט הערכי של ההקלה על הנשים הנושאות בנטל, אנחנו רק סבורים שלא המעסיקים הם שצריכים לשאת בזה אלא הביטוח הלאומי", אמרה. היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי מדובר גם באינטרס של המעסיקים. הוא הסביר כי כשהורה נמצא בעבודה ואין לו סידור לילד שלו, הוא למעשה לא בעבודה. "בסוף העלות על כל המשק היא שולית ומדובר בכ-7 מיליון שקל בשנה בלבד שמתחלקים על כל המעסיקים, זה אפילו לא מכה בכנף אבל למשפחות זה נותן מוטיבציה אדירה", אמר. הוא סיכם את הדיון והבהיר כי בכוונתו להביא לאישור ההצעה בתקופה הקרובה.
