טיפול הרשויות בפגיעות מיניות בילדים – "החקיקה בישראל מתקדמת, היישום לוקה בחסר" במסגרת דיון מקיף בנושא עלה כי 1 מכל 6 ילדים בישראל מותקף מינית. מנכ"ל מרכז סיוע בבית שמש סיפר על 600 מקרים בהם טיפל ב-5 וחצי שנים. מוסדות חינוך מנועים מלהעביר בניהם מידע אודות ילדים שנפגעו וסטודנטים לרפואה לא עוברים הכשרה לזיהוי ילדים שהותקפו. בנוסף עלה כי משרד הרווחה לא מצליח לגייס חוקר ילדים דובר ערבית בדרום הארץ. בדיון הוצגו נתוני סגירת תיקי עבירות מין. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון קראה לשינוי תפיסתי: "במדינת ישראל מתחשבים יותר בפוגע"

כלים
ח"כ יפעת שאשא-ביטון בדיון בנושא טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים
ח"כ יפעת שאשא-ביטון בדיון בנושא טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא 'טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים - במסגרת היום האירופאי להגנה על ילדים מפני פגיעה מינית'.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "לפני כשבועיים השתתפתי בכנס בינלאומי בנושא ושמחתי ללמוד שמדינת ישראל מאוד מתקדמת ומובילה בחקיקה בתחום הפגיעות המיניות ובטיפול בקטינים שעברו תקיפה. בנוגע למה שחסר יש יוזמות חקיקה שמקודמות, יחד עם זאת אנחנו לוקים ביישום, ולשם כך התכנסנו היום, את הכלים יש לנו, יש צורך להביא ליישום בפועל".

בפתח הדיון עלה כי ישנו קושי בגיוס חוקרי ילדים מהמגזר הערבי. ד"ר נורית צור, מנהלת שירות חקירות ילדים במשרד הרווחה הציגה כי בעוד במחוז הצפוני צלח גיוס חוקרים מהמגזר ו-20 אחוזים מהחוקרים הינם ערבים, מול אחוז זהה של נפגעים בני המגזר במחוז, "בדרום ישנה בעיה, אנחנו עדיין מנסים לגייס חוקר וישנו תקן ששמור לחוקר ערבי, מהמגזר הבדואי אנחנו לא מצליחים לגייס, וקשה לאנשים לחקור במקום ממנו הם באים".

בהמשך הדיון הציגו נציגי איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית כי 1 מכל 6 ילדים עובר פגיעה מינית.

נציגת המרכז אורית סוליציאנו ציינה כי: "צריך לחייב אנשי מקצוע לעבור הכשרות של איתור ודיווח של מי שעבר הטרדה מינית. דיווח נכון ולא פוגעני הוא מאוד קריטי. לא יכול להיות מורה, רופא או עובד סוציאלי שלא יודע את הדברים האלה. זה חייב להיות מעוגן בחקיקה".

איריס בן יעקב, הממונה על חינוך למיניות במשרד החינוך ציינה כי בנוגע להכשרת הצוותים המקצועיים: "במשרד יש 40 מדריכים שמפוזרים בכל הארץ ועוזרים לקדם ימי עיון במחוזות השונים. פניות מורכבות של פגיעות מיניות מגיעות אליהם. יועצת חינוכית לא תקבל רישיון בלי לקבל הכשרה בנושא. היועצות הן אלה שמכשירות את הצוותים החינוכיים. יש מקרים שילדים נפגעים במסגרת אחת, ואנו מנועים מלמסור מידע אחרי שהילד עובר מסגרת".

בתגובה לדברים ציינה ח"כ שאשא ביטון כי תבדוק את נושא מעבר מידע בין המערכות השונות.

נציגת משרד הבריאות, חיה ישראל: "מבחינתנו אנשי מקצוע חייבים לקבל הכשרה בנושא. כל איש מקצוע מחויב לפי חוזר מנכ"ל בנושא איתור ואבחון ילד שעבר הטרדה או פגיעה מינית. כל תוכנית לימודים באוניברסיטה היא בעצמאות אקדמית מלאה – ולכן, לא תמיד הדברים האלה נרכשים במהלך הלימודים. נעשו ניסיונות לפנות לדיקנים כדי להכניס את הנושא הזה. זה אתגר ונשמח פה לעזרה".

בהמשך עלה נושא הכשרת שופטים היושבים בדין במשפטים הנוגעים לילדים נפגעי פגיעה מינית.

נציגת משרד המשפטים לילך וגנר ציינה כי "היום כל שופט פלילי עובר הכשרה בהיבט של עבירות מיניות ואני בטוחה שיש גם התייחסות לנושא של ילדים וקטינים. מדובר בחובה".

בהמשך עסק הדיון בסגירת תיקי עבירות מין בקטינים. "יש להעביר לשופטים מסר שיש לנקוט באפס סובלנות כלפי עברייני מין, ולפרקליטות מסר שלא לסגור עסקות טיעון עם עברייני מין" קראה יו"ר הוועדה.

ממול טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד בת עמי ברוט כי סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור נעשית רק במקרים שאין סיבה לקיים הליך, בהם מעשים מגונים בין קטינים שעדיף שיטופלו על ידי גורמי סיוע, וכן מקרים בהם יש בעיה בגיבוש ראיות בדגש על ראיות משלימות. כן עלה כי 12 אחוזים מתיקי עבירות המין שאינם עבירות אינוס, נסגרים מחוסר ראיות או שהם מגיעים לבית משפט והעבריינים מזוכים. 2 אחוזים נסגרים מסיבה של עבריין לא נודע.

ח"כ שאשא ביטון: "במדינת ישראל מתחשבים יותר בפוגע שחס וחלילה לא נאשים מישהו חף מפשע, והקורבנות פה משלמים את המחיר. אתם חייבים להעיר את השופטים. חייבים. הילדים האלה הם הילדים של מחר ואם לא תעירו אותם, מחר נמצא אותם בצמתים".

בהמשך נגע הדיון בפגיעות מיניות בחברה החרדית. מנכ"ל מרכז 'מענה' בבית שמש, אריה לוי: "בחברה החרדית יש הסתייגות מהתערבות מקצועית בנושאים אינטימיים וחינוכיים. טיפלנו למעלה מ-600 מקרים בחמש וחצי השנים האחרונות, מדובר בגילאים 5 עד 13. המקרים לא הגיעו לבתי משפט. רובם כיון שהם מעשים שבין קטינים. יש גם בעיה של רתיעה מהמוסדות וכן פחד מההשלכות של פנייה לטיפול או מוסדות".

מני וקס שעוסק בנושא עברייני מין המוצאים מקלט בישראל בשם חוק השבות ציין כי "הבעיה היא שחשודים בהטרדות מיניות עושים עלייה לארץ בשם חוק השבות. קשה אחר כך להסגיר אותם. באים לפה מלונדון, אמסטרדם, אוסטרליה, ארה"ב ומעוד מדינות".

מזל כהן, נציגת רשות האוכלוסין ציינה מנגד כי הדברים לא מדויקים: "אנחנו לא מעלים אנשים בעלי עבר פלילי. יש סייגים בחוק השבות ו-98% מהמבקשים לעלות נבדקים עוד בארץ המוצא. יש בעיה עם עליות גדולות אבל אנחנו פועלים בנוגע לכך, כל עולה חייב בהצגת תעודת יושר. יש כאלה שנכנסים עם מסמכים מזויפים, במקרה כזה אנחנו מעבירים את התיק לביטול מעמד".

בנוגע לחשדות ציינה כהן כי הבדיקה נעשית לגבי הרשעות וכי הרשות לא קיבלה עד כה מידע על חשדות מאף גורם.

מהדיון עלה כי התמונה מורכבת לגבי תיירים, שמי מהם שזכאי לעלות ארצה במסגרת חוק השבות יכול לשהות בארץ במעמד תייר ללא הגבלת זמן. "לגבי מי שמגיע כתייר, אנחנו שואבים מידעים מגופים כמו אינטרפול ואפילו גורמים אנונימיים" ציינה כהן.

בנוסף עלה כי הבדיקה נוגעת רק להרשעות ולא לחשדות. בעקבות הדברים קבעה יו"ר הוועדה כי יתקיים דיון בנושא.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS