הבעל ששם שמן ארומטי בנחירי אשתו כדי שתפסיק לנחור, האישה ששלחה עשרות מסרונים לגבר הנשוי בו התאהבה, הכלב האימתני שהטיל את חיתתו על השכונה – כל אלה גרמו לנפגעים השונים לפנות לסעדו של בית המשפט, בדרישה שהמטריד יורחק מהם. לדברי עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה, הציבור הרחב כלל לא מודע לשוני בין צווי הגנה, צווי הרחקה וצווים למניעת הטרדה מאיימת – וכן לא ער לכך שניתן לעצור תופעות מאיימות באיבן, החל מסכסוכי שכנים, וכלה במקרים של אלימות במשפחה – וזאת עוד לפני שהן נגררות לאלימות ופגיעה פיזית בפועל. על הסיבות שבגינן יכולים אזרחים להוציא צווים נגד בני משפחותיהם, ושאר מטרידים – בכתבה הבאה

עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה
עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה

בית המשפט הוא לא רק מקום בו מוכרעים גורלות, אלא גם צומת אליו מתנקזים סיפורים רבים, לעיתים משעשעים, ולעיתים מזעזעים.

לאחרונה פנתה אישה לבית המשפט למשפחה בטענה כי בעלה מסמם אותה כשהיא ישנה. לדברי עו"ד שיפמן העוסק בדיני משפחה, כאשר עולה חשד למקרי אלימות כה חמורים המערכת בכללותה פועלת להרחקת בן הזוג החשוד מביתו באופן מיידי, עד אשר מתברר האיום האמיתי על האישה והילדים, אם קיים. במקרה זה ביקשה האישה כי הבעל יורחק מהבית, אך בדיון בבית המשפט טען הגבר כי לא מדובר כלל בסם, אלא בטיפות ארומטיות אותן ניתן להשיג בכל בית טבע, ואשר באמצעותן ניסה להפסיק את נחירותיה הרמות של אשתו. לדברי עו"ד שיפמן בית המשפט הזהיר את הבעל לחדול ממעשיו, אך הגיע למסקנה כי לא נשקפת סכנה לחייה של אשתו.

במקרה אחר, הגיעה אל עו"ד שיפמן אישה שטענה כי בעלה חודר ללא רשותה לתא הדוא"ל שלה, ולמעשה בולש אחריה. האישה קיבלה הודעה מגוגל, לפיה אדם זר נכנס לחשבון המייל שלה ממכשיר נייד. לאחר בדיקה היא גילתה שמדובר בבעלה, איתו היא מצויה בסכסוך. "הדבר נקרא מעקב/בילוש, ובאנגלית stalking", מסביר עו"ד שיפמן. "מעבר לפן הפלילי שיש במעשהו של הבעל, הרי שמדובר במצב מטריד שלא מאפשר חיים שקטים ושלווים כפי שהיינו מצפים שיהיו לנו. הרי לא ניתן לחיות בתחושה שהאח הגדול צופה בנו ועוקב אחרינו". לכן, באמצעות עו"ד שיפמן ביקשה האישה מבית המשפט לענייני משפחה צו למניעת הטרדה כנגד בעלה – אשר גם ניתן.

כך היה גם במקרה אחר בו השאיר גבר פתקים מדי בוקר על מגבי השמשה של רכבה של אשתו, במקום עבודתה. הגבר היה מצוי עם אשתו בסכסוך, ואף הכניס מכתבים מאיימים לביתה דרך סף הדלת. גם כאן ביקש עו"ד שיפמן מבית המשפט לענייני משפחה צו למניעת הטרדה כנגד הגבר – והוא הורחק לרדיוס של חצי קילומטר מביתה, תוך הסדרת העברת הילדים בין בני הזוג באמצעות הסבים.

לדברי עו"ד שיפמן, בחוק קיימים כלים לא מעטים להתמודד עם תופעות מאיימות, ולמעשה קיימים צווים שונים שבאמצעותם ניתן להרחיק בן משפחה, שכן או זר המהווים סכנה – פיזית, נפשית או מינית.

"המונח צו הרחקה הוא מונח השגור בפי אנשים, אך ההגדרות הנכונות מתחלקות לשלושה צווים: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת וצו להבטחת מדור שקט ושליו בתביעת מזונות", מסביר עו"ד מיקי שיפמן.

צו הגנה: מאפשר הגנה מפני אדם הנוהג באלימות מכל סוג כלפי משפחתו

צו הגנה, שבסיסו בחוק למניעת אלימות במשפחה, קובע כי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם, אם מצא לנכון שהתקיים אחד מהתנאים הללו:

א. אלימות כלפי בן המשפחה;

ב. התנהגות המהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחה;

ג. התעללות בבן משפחה , כולל התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שמונעת מבן המשפחה ניהול סביר ותקין של חייו.

"צו ההגנה הוא אמצעי חירום, שנועד לספק הגנה מיידית לסובלים מאלימות במשפחה", מסביר עו"ד שיפמן. "את הבקשה יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום, וניתן לקבלו במעמד צד אחד – אך במקרה כזה, יש לקיים דיון נוסף בתוך 7 ימים מיום הוצאתו".

לדברי עו"ד שיפמן, הצו תקף לתקופה מקסימלית של שלושה חודשים, אך ניתן להאריכו במידת הצורך במקרים מסוימים – אם כי לא יותר משנה. "אין ספק כי הליך זה יוצר פעמים רבות הסלמה קשה בין הצדדים, לעיתים בלתי הפיכה, ולכן יש לנקוט בו כאשר המצב באמת מחייב זאת", מבהיר עו"ד שיפמן.

עו"ד שיפמן מספר על מקרה בו טיפל, כאשר בנה של אישה חזר משהות ארוכה בחו"ל עם אשתו והשתקע בדירת האם. כעבור מספר ימים החל הבן להשמיע איומים כלפי אמו, ובין השאר איים שיוציא את חפציה מהדירה, ויסלק אותה ממנה אם לא תיעתר לבקשותיו. עו"ד שיפמן הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו הרחקה נגד הבן, והוא ואשתו הורחקו מדירתה של האם.

צו למניעת הטרדה מאיימת - לא רק במשפחה

לדברי עו"ד שיפמן, צווים למניעת הטרדה - שבסיסם החוקי הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת – אינם חייבים בהכרח להיות מכוונים כלפי בני משפחה.

הצו למעשה מאפשר לבית המשפט להורות לאדם להימנע ממעשה מסוים, המהווה הטרדה מאיימת.

צווים אלה מוצאים לא על כל מעשה בו רואה אדם הטרדה, אלא רק במעשים בהם משתכנע בית המשפט כי ההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר, או בפגיעה קשה ברגשותיו של אדם.

לדברי עו"ד שיפמן, גם במקרים בהם בית המשפט משתכנע כי מעשיו של האדם מהווים סכנה גופנית ממשית לאדם אחר, כולל עבירת מין, ניתן לקבל צו למניעת הטרדה.

באחד מסעיפי החוק נקבע, כי הצו יכול לכלול גם איסור להימצא במרחק מסוים מדירתו של האדם הנפגע, מרכבו, ממקום עבודתו או לימודיו, או מכל מקום אחר שבו הוא נוהג להימצא בקביעות.

"צו זה מהווה למעשה סעד לכל מי שסובל מאלימות או מהטרדה, לא רק במסגרת

המשפחה, ונעשה בו שימוש במקרים רבים", מבהיר עו"ד שיפמן. "הבקשה להוצאת הצו נעשית במעמד צד אחד, אך דיון נוסף במעמד כל הצדדים צריך להיערך תוך 7 ימים מרגע הוצאת הצו". את הבקשה, לדבריו, ניתן להגיש בבית משפט השלום. במקרה שמדובר באלימות במשפחה, ניתן להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע הוא קטין, ניתן גם לפנות לבית משפט לנוער.

צו הרחקה: הקיצוני ביותר, יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן

הצו השלישי הוא צו להבטחת מדור שקט ושליו בתביעת מזונות, המכונה בקיצור צו הרחקה. הרעיון בצו זה, מסביר עו"ד שיפמן, הוא לאפשר לאישה ולילדים שקט במקום מגוריהם. "כאשר ישנה אלימות כלפי בני המשפחה למעשה נפגעת זכותם למגורים שקטים ושלווים, ולכן ניתן להרחיק את הגורם המטריד ".

לדבריו, מדובר בצו קיצוני יותר מהקודמים: בעוד צו ההגנה והצו למניעת הטרדה מוגבלים בזמן, צו ההרחקה יכול להינתן גם בלי הגבלת זמן, למרות שלרוב בתי המשפט יעדיפו להגביל גם אותו בזמן. צו ההרחקה אינו יכול להינתן במעמד צד אחד, ומהווה סעד קבוע לעומת הצווים האחרים, שמהווים סעד זמני.

עו"ד שיפמן מסביר, כי על מנת להוציא צו הרחקה יש צורך שיתקיימו התנאים הבאים:

א. סכנה מוחשית ומיידית לאישה או לילדים;

ב. מעשי אלימות בעלי חומרה מיוחדת;

ג. אלימות נפשית קשה מאוד.

הוצאת הצווים לא חייבת להינתן עקב התרחשותה של אלימות פיזית בפועל.

"אדם שמשפיל, רומס או פוגע נפשית - גם הוא הוכר כאלים בחוק וכבר הוצאו נגד אנשים כאלה צווי הגנה או הרחקה, אפילו אם לא הרימו אצבע על אף אדם", מסביר עו"ד שיפמן. "מובן שאלימות פיזית היא גורם ישיר וברור להרחקה מיידית. במצבים של אלימות נפשית יש צורך להוכיח שזו אכן קיימת, והדבר כמובן מורכב יותר, אך בהחלט אפשרי".

עו"ד שיפמן טוען שהוצאת הצווים הללו אינה עניין של מה בכך, וכי להוצאת הצווים השונים יש השלכות שעלולות להוביל לקרע קשה ביחסים, ולכן יש להשתמש בהם בתבונה, ובמקרים בהם אכן כלו כל הקיצין, או שנשקפת סכנה ממשית.

"באופן אישי אינני מעודד אנשים להשתמש בצווים הללו", מחדד עו"ד שיפמן. "יש מי שמשתמש בהם כאמצעי לחץ, דבר הפסול בעיני, אבל יש מצבים שבהם אין ברירה אחרת, כשהחיים הופכים קשים בעקבות התנהגות אדם אחר או בן משפחה, וחשוב לדעת שיש דרכים להתמודד עם הקושי". לסיכום, מזכיר עו"ד שיפמן את אופציית הפנייה למשטרה, במקרה של חשש אמיתי מכל סוג שהוא, אשר בסמכותה להרחיק את הגורם המטריד או המאיים באישור קצין משטרה, עד 15 יום, ועל פי רוב – גם מפנה לבית המשפט להארכת הצו.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS