דו"ח חדש של הבנק העולמי מעריך כי הרשות הפלסטינית מפסידה הכנסות של כ-285 מיליון דולר בשנה כתוצאה מההסדרים הכלכליים הנוכחיים שלה עם ממשלת ישראל. הדו"ח מציין כי הכנסות אלה היו יכולות להקל משמעותית את הלחץ הפיסקלי של הרשות.

סטין לאו יורגנסן, האחראי על הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי
סטין לאו יורגנסן, האחראי על הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי

"הפחתת הפסד ההכנסות יכולה לצמצם את הגירעון הפיסקלי של הרש"פ לשנת 2016 לתחת מיליארד דולר ואת פער המימון הצפוי ביותר מ- 50%", על פי סטין לאו יורגנסן, האחראי על הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.

הסדרי חלוקת ההכנסות שהותוו בהסכם פריז, לפיהם גובה ממשלת ישראל מע"מ, מכסי יבוא והכנסות אחרות עבור הרשות הפלסטינית, ומחלקת אותם על בסיס חודשי, לא יושמו באופן שיטתי. הכנסות סליקה אלה מהוות למעלה משני שליש מההכנסות הציבוריות של הרש"פ. רוב ההפסד הפיסקלי המוערך נובע מזליגות מס במסחר דו-צדדי עם ישראל והערכות חסר של ייבוא פלסטיני ממדינות שלישיות.

סכום ההפסדים המוערך ב 285 מיליון דולר בשנה אינו כולל הכנסות שגובה ממשלת ישראל בשטחי C (%61 משטח הגדה המערבית שבשליטה ישראלית). הדו"ח מציין שחידוש הוועדה הכלכלית הישראלית-הפלסטינית המשותפת, שהוקמה מלכתחילה כדי לעקוב אחר יישום הסכם פריז ולפתור בעיות שנותרו פתוחות, עשוי לשפר באופן משמעותי את שיתוף הפעולה הכלכלי בין הצדדים. בכלל זה מציין הדו"ח צורך לבחינה מחדש של דמי הטיפול הגבוהים שגובה ישראל, ואשר כיום מממנים כמעט שליש מהתקציב של אגף המכס והמע"מ הישראלי.

בנוסף, ממשיכה ממשלת ישראל לעכב הכנסות צבורות בסך 669 מיליון דולר. הסכום כולל תשלומי פנסיה של פלסטינים העובדים בישראל ומעבידיהם, שאמורים להיות מועברים לקרן ייעודית, שטרם הוקמה על ידי הרשות הפלסטינית. סכום זה כולל גם ניכויים ממשכורותיהם של עובדים אלה שאמורים להיות מועברים לכיסוי שירותי הבריאות והזכויות הסוציאליות שלהם.

לאחרונה הסכימה ממשלת ישראל להעביר לרשות הפלסטינית 128 מיליון דולר כדי לפצות על חלק מההפסד שנצבר במשך השנים. הדו"ח משבח צעד ראשון זה לשיפור המצב הקיים, ומציין שיש לעשות יותר כדי לצמצם את הפסדי המס ולעודד את הצמיחה במשק הפלסטיני.

כיום, המשק הפלסטיני אינו צומח במידה מספקת כדי להעלות את רמת החיים ולצמצם את האבטלה הגבוהה. אמנם המשק הפלסטיני התאושש מהמיתון של 2014, אך צמיחה של 3.5% ב-2015 אינה מספיקה בהתחשב בקצב גידול האוכלוסיה. כלכלת עזה אינה צפויה לחזור למצבה שלפני צוק איתן עד שנת 2018. שיקום עזה עדיין סובל מזרימה איטית מהמצופה של הסיוע המובטח, כאשר רק 40% מהסכומים שהובטחו ע"י המדינות התורמות בוועידת קהיר הועברו עד כה.

"בקצב הזה ההערכה היא שהסכומים שהובטחו לשיקום עזה יועברו במלואם רק בתום חמש שנים מסוף המלחמה. אפשר להבין את תשישותה של האוכלוסייה בעזה כאשר 20 חודשים לאחר המלחמה תוקנו רק 9% מהבתים שנהרסו לגמרי ו-45% מהבתים שניזוקו חלקית. יותר מ- 14,800 משפחות עדיין עקורות מביתן. לאנשים האלה בעזה אין לאן לברוח", אמר יורגנסן.

דוח הבנק העולמי יוצג לוועדת הקישור אד הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית ב-19 באפריל, 2016 בבריסל, בפגישת גיבוש ודיון במדיניות הסיוע לעם הפלסטיני לצרכי פיתוח.